זה היה אמור להיות ״מגה פיגוע״, עם מאות נפגעים והרוגים. מבחינת מערכת הביטחון הנחת 4-5 מטעני חבלה באוטובוסים מבלי שנחשפו בטרם עת היא כישלון סיכולי. מבחינת המבצעים הם יכולים לרשום לעצמם הצלחה בביצוע, אבל כישלון בתוצאה.
ישראל ואיראן מנהלות כרגע מלחמה א-סימטרית. ה-1 באוקטובר 2024 היא נקודת ציון במלחמה הזאת. איראן שיגרה בפעם השנייה מעל 200 טילים בליסטיים לעבר ישראל, מדובר במתקפת הטילים הגדולה ביותר בהיסטוריה הצבאית על פני כדור הארץ. התוצאה - מעל 98 אחוזי ירוט, אפס הרוגים והיקף הנזקים מינורי.
באותה שעה יצאו שני מחבלים מחברון חמושים בכלי נשק מאולתרים. הם הגיעו סמוך לתחנת הרכבת הקלה ברחוב ירושלים ביפו. הם פתחו בירי ורצחו 7 ישראלים ופצעו 15 אחרים, שישה מהם באורח קשה. באיראן הבינו את העניין: לא צריך מאות טילים כדי לפגוע פגיעה קשה בעורף הישראלי.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
האירוע בליל חמישי צריך להדאיג כל אזרח בישראל. ארגוני הטרור באיו״ש הוכיחו שוב כמה מדינת ישראל פגיעה. בישראל מדברים בסיסמאות ופחות פועלים בצורה מסודרת כדי להתמודד עם הבעיות הביטחוניות. שב״כ וצה״ל פועלים ביממות האחרונות להגיע אל המבצעים. ההתארגנות תיחשף בשעות או לכל המאוחר ביממות הקרובות. אבל אסור להתבלבל, השטח באיו"ש מוצף בעשרות מעבדות כאלה. באלפי מטענים, כמו חמשת המטענים שהוברחו והונחו באוטובוסים של חברת דן בבת ים ובחולון.
איראן היא הראש. היא מכווינה, היא ממנת את גדודי הטרור בצפון השומרון והבקעה. המטרה האיראנית להעסיק את ישראל במלחמה בטרור. אחרי שטבעת החנק שיצרה על ישראל באמצעות חמאס עזה, חיזבאללה בלבנון וסוריה התפרקו. כלי הנשק מוברחים מהגבול המצרי, מגבול ירדן לישראל משם לצפון השומרון. צה״ל מנסה לסגור על צירי ההברחה.
הבעיה שבצה״ל יודעים להגיד, מה הם תפסו. אבל לא את מה שלא נתפס. לבינתיים בצפון השומרון והבקעה המטענים הם מאולתרים. איראן מדריכה את המחבלים דרך האינטרנט כיצד לקחת חומרים הכוללים כימיקלים לדישון, אוראה, אבקת סוכר וליצר מהם חומרי נפץ קטלניים. כך הם מניחים מטעני גחון בג׳נין, בטמון, בשכם, בטול כרם ועוד. כך הם מוצאים תחת ידם מטעני הטלה ומשליכים אותם על הכוחות של צה״ל המתמרנים. וכך הם יצרו את מטעני הנפץ שהוברחו לבת ים וחולון.
המוטיבציה של המפגעים כרגע היא כפולה: לאומנות ודתיות לצד פיתוי כספי. הקרבה לחודש הרמדאן מגבירה את המוטיבציה הדתית. הסיכוי לריבוי פיגועים בימים הקרובים היא הנחת עבודה ראלית. איראן רואה את המתרחש בזירות האחרות- הפסקת האש בעזה, עצירת הלחימה בלבנון. האדישות בסוריה ואפשר לומר אפילו, הסכמה בשתיקה של סוריה אל מול פעולות הסיכול של ישראל נגד חמאס וחיזבאללה במדינה תוך נסיון למנוע לשקם את הציר האיראני. כל זה מעלים את הפעלתנות האיראנית בצפון השומרון. איראן משלמת כמעט פי ארבע- חמש ליום עבודה של מחבל לעומת שכר ממוצא בשטחי הרשות הפלסטינית (בהתאם לפעילות הרצחנית שהוא מוכן לבצע).
קוו התפר הוא מחדל. מי שאחראית עליו היא ממשלת ישראל, העומד בראשה, שר הביטחון ושר ביטחון לאומי. סוגיית הגדר הפרוצה ידועה. כדי לסגור אותה צריך תקציב בניה. צריך תקציב למצלמות, מכ״מים, להגדיל את סדרי הכוחות של משמר הגבול מהצד הישראלי של הגדר וכן של כוחות צה״ל מהצד המזרחי של הגדר.
הדברים הועלו פעם אחר פעם. אבל הם נעצרים אצל מקבלי ההחלטות. הפריצות בגדר הן שסתום יום יומי להוריד את הלחץ הכלכלי בתוך שטחי הרשות. לכן ישראל לאורך שנים מנהלת מדיניות של עצימת עין סביב תנועת השב"חים ומחפשי העבודה. זאת גם הסיבה כי המשטרה ומערכת המשפט מגלים רפיסות בנושא המלחמה בשבחים, במעסיקים, במלנים, ובמסיעים.
השב״כ היה חייב לאתר את ההתארגנות שהוציאה לפועל את המגה פיגוע, זה תפקידו של האירגון. בשנה החולפת מנע השב״כ מאות פיגועים, חשף עשרות התארגנויות. הוא עושה עבודה טובה בשטח. הבעיה היא לא כמה מנעת. הבעיה היא כמה פיגועים חמקו תחת המסננת. מספיק פיגוע אחד של שני מחבלים עם נשק מאולתר ביפו כדי לגרום נזק שאפילו 200 טילים בליסטיים לא מצליחים ליצור. צריך מחבל עם ארבע חמש מטעני נפץ מאולתרים. שמונחים בחמישה אוטובוסים כדי לשנות את המזרח התיכון. את זה הבינו בטהרן. ספק אם בירושלים.
