אחת השאלות המרכזיות שעמדה במוקד התחקיר עסקה בשעות שלפני המתקפה: מדוע ישראל לא זיהתה את ההכנות באותו לילה גורלי. תחקיר הלילה של שבין ה-6 ל-7 לאוקטובר חידד את הדברים כך שלמרות פתיחת הסימים בעזה ושעלו חמישה סימנים מחשידים.
הם הפעילו מפעילים את הסימים ועל פי התחקיר כאשר בליל 6 ל-7 באוקטובר הסינים מופעלים שוב והם יוצרים את הדריכות. בשיחה הלילית בין מפקד פיקוד דרום האלוף ירון פינקלמן עם ראש האגף הרלוונטי בשב”כ האחרון מספר הסבר “זה כנראה רק תרגיל. בעבר הם פוחו את הסימים לבדוק האם זה קרה גם קודם לכן“, אמר הבכיר בשב”כ לאלוף.
בשב"כ ובאמ"ן הציגו שלושה הסברים לכך, בסדר הבא: מדובר בתרגיל של החמאס; חמאס מאמין שישראל תוציא לפועל מבצע סיכולים בעזה והוא נערך להגיב; ורק במדרג השלישי הוצגה היתכנות לפעולת חדירה מקומית של חוליה או שתיים. בכלל תרחיש הייחוס המחמיר ביותר לגבי עזה היה: חדירה של שתי פלוגות נוח׳בה עם מקסימום 70 מחבלים, ובין 4 ל-8 מקומות פריצה בלבד לאורך כל עוטף עזה. בפועל כל ההערכות המודיעין והשב"כ לא רק שלא עמדו במבחן המציאות, אלא שההתקפה היתה גדולה פי מאות: כ-5,500 מחבלים חדרו ב-114 נקודות פריצה.
חמאס האמין כי ההתקפה בדרום תוביל את חיזבאללה, את איראן, את יו"ש ואת ערביי ישראל להצטרף להתקפה. הוא האמין כי בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר הוא יצא למתקפת "מבול אל אקצא" יביא להשמדת ישראל. חמאס הצליח לפגוע פגיעה קשה בישראל אבל לא הצליח במשימתו. צה"ל התעשת השיב מלחמה והפך את הקערה בזכות גבורת הלוחמים והאזרחים שיצאו להגן על הבית.
