בעקבות הטבח שעשה הצבא הסורי החדש בעלאווים בג’בלה ב־6 במרץ הצהיר שר הביטחון ישראל כץ כי הייתה זאת “חשיפת פניו של נשיא סוריה א־שרע כטרוריסט ג׳יהאדיסטי מבית המדרש של אל־קאעידה״. אולי, אך אולי אנחנו מגזימים כאן ומחמיצים הזדמנות.
אחרי כישלון 7 באוקטובר, המערכת כולה דרוכה, באופן טבעי. אבל חובה עליה גם לשמור על ראש פתוח. גם חרדת יתר היא מלכודת. אזהרות המודיעין היום מוצדקות. הקרבה של סוריה לטורקיה מדאיגה. יש חמאס וג’יהאד אסלאמי בדמשק, וסכנה בגולן מכיוון דרעא. אבל אנשי דאע"ש בדרעא הם גם אויבים של ג’ולאני. אולי אפשר להשליט סדר וביטחון בדרום הפרוע בתיאום שקט עם דמשק, ובלי נאומים. יש להקרין עוצמה, אך גם להפגין רוגע וביטחון עצמי. כרגע אנחנו המעצמה האזורית, לא סוריה.
בהבדל מחמאס, מהג’יהאד האסלאמי, מדאע"ש, מחיזבאללה, מהחות’ים ומטהרן, ג’ולאני בנאומיו אינו מבטיח לחסל את ישראל או לשחרר את ירושלים. הוא מכיר בהסדרי ישראל מ־1974 עם משטר אסד בעניין הגולן. הוא אינו ממשיך לעטות את חליפת הג’יהאד הישנה שלו. ייתכן שאלה ניסיונות הונאה. אולי גם הקמת ועדת החקירה לאירועי הטבח בג’בלה, המשא ומתן עם הכורדים והדרוזים והחוקה הזמנית החדשה, כולם מסך עשן. אולם בהנחה שלג’ולאני יש חישובים יותר רציונליים משהיו לסנוואר, אפשר להיעזר בווינסטון צ’רצ’יל, שאמר “רוסיה היא סימן שאלה עטוף במסתורין בתוך חידה”. כדי לפענח מה סטלין רוצה, הציע צ’רצ’יל לבחון מה האינטרסים שלו. מהם האינטרסים של ג’ולאני?
ג’ולאני נמצא בעימות עם חיזבאללה במערב, שם הוא חוסם את ציר אספקת הנשק שלהם מאיראן. במזרח הוא בעימות מתפתח עם המיליציות הפרו־איראניות בעיראק. בדרום סוריה כאוס, ובצפון־מערב סוריה והחוף נוצרות התנגדויות עלאווית ושיעית. ג’ולאני במאבק הישרדות. לישראל ולממשלת לבנון החדשה יש אינטרס חיוני שהוא ימשיך את חסימת הנשק לחיזבאללה. אולי יש מקום לשיתוף פעולה משולש? בנוסף, ג’ולאני זקוק להשקעה ענקית בשיקום. לטורקיה אין משאבים, לסעודים ולאמירתים יש. ולבסוף, סוריה מתייבשת. דרך המפרציות או ירדן, ישראל יכולה להציע לו טכנולוגיות להשקיה חסכונית, לטיהור שופכין ולהתפלת מי ים.
במחנה ג’ולאני יש לחצים לתמוך בג’יהאדיסטים הפלסטינים, אך הוא טרם הכריע אם להעדיף את הגוש המתון, או את חמאס ושות’. צריך להציע לו תיאום שקט. אם יחליט “גם וגם”, נפעל גם אנו כך. כפי שפעלנו עם אסד, נשלב חיסולים והבנות שקטות.
הכותב הוא מרצה באוניברסיטת חיפה