דונלד טראמפ יודע היטב לנהל בתי קזינו. מאז שהוא נכנס לתפקידו כנשיא ארה״ב נראה כי הדיפלומטיה כמו גם מהלכי הלחימה בעולם מתנהלות כמו משחק בבית קזינו.
כאשר טראמפ החליט להעביר את נשיא אוקראינה זלנסקי, תרגיל מנהיגות והשפלה פומבית לאחר שזלנסקי סירב להפסיק את המלחמה מול רוסיה הוא בחר במילים: ״אין לך את הקלפים״. מבצע ״עוז וחרב״ הוא ורסיה של משחק פוקר בין ישראל לחמאס: מי משני השחקנים ימצמץ ראשון.
ישראל אומנם פתחה במכת תקיפה מרשימה. פגעה במפקדים בכירים, פגעה בדרגי פיקוד הביניים של חמאס ובעצם פגעה ביכולות המאורגנות של מסגרות החמאס ובכלל זה בגדודים ובפלוגות. לצד זאת פגעה ישראל במערכי השלטון האזרחי של חמאס. אחרי מכת הפתיחה ישראל מתחילה להתגלגל מול חמאס במהלך מדורג.
כל כמה שעות היא מרימה את רף הלחץ: עוד תקיפות אוויריות, ביניהן מערך הסירות והספינות של הג׳אהד האיסלאמי בעזה, בצהריים כבר נשלחו לוחמי השריון של אוגדה 252 בחזרה לציר נצרים התמרון הוא לעומק של כק״מ אולי ק״מ וחצי מערבית מהמקום בו צה״ל ישב עד אתמול בבוקר.
לכל זה יש להוסיף את ההופעה המרשימה של שר הביטחון ישראל כ״ץ שכאילו נילקח מתפקיד מרכזי כ״גובה״ בסדרה המצליחה ״הבורר״ וכך הוא אמר לתושבי עזה: ״תקיפת חיל האוויר נגד מחבלי החמאס הייתה רק הצעד הראשון. ההמשך יהיה קשה בהרבה ואתם תשלמו את מלוא המחיר. אם לא ישוחררו כל החטופים וחמאס לא יסולק מעזה - ישראל תפעל בעוצמות שעוד לא הכרתם. קבלו את עצת נשיא ארה"ב. תחזירו את החטופים ותסלקו את החמאס וייפתחו לכם אופציות אחרות - כולל יציאה למקומות אחרים בעולם למי שירצה. האלטרנטיבה היא הרס וחורבן מוחלט".
הבעיה בהתנהלות במשחק הפוקר בין ישראל לחמאס היא כפולה: ראשית 59 החטופים שהם בגדר הקלפים החזקים - ״האסים״. והם נמצאים לצערנו בידי הצד השני- החמאס. הבעיה השנייה ואת זה יודע כל שחקן פוקר היא גיבוש אסטרטגיה של משחק. על בסיס האסטרטגיה אתה מתנהל. וכאן לא ברור אם לישראל יש את האסטרטגיה.
גם חמאס יודע את הדברים שעולים כאן. הוא יודע בדיוק שכניסה לעומק של ק״מ לתוך נצרים פירושה הפעלת לחץ חלקי, מדוד. הוא גם יודע שכדי להכריע אותו או אפילו להעלות באופן משמעותי את הלחץ עליו לא מספיק לקדם את חטיבת גולני, את חטיבה 401 של השריון ואת גדוד 601 של ההנדסה הקרבית, כאן צריך היקף של מספר רב של אוגדות מילואים של עשרות אלפי חיילי מילואים ונכון לעכשיו למרות הטון התקיף שהשמיע שר הביטחון ספק אם לאיום יש כיסוי וספק אם בעזה הבינו את המסר המאיים.
אגב ספק גדול אם לישראל יש את כל הקלפים לבצע את המהלך הרחב. הלחץ והעומס על אנשי המילואים הוא כל כך גדול, לצד העובדה שחלק גדול מהציבור בישראל לא רואה במהלך הזה כמלחמת ברירה ורבים לא תומכים בהרפתקה שישראל נגררת אליה, ללא אסטרטגיה. כך שלא ברור אם צה״ל יוכל למלא את השורות בחטיבות המילואים בתמרון בעזה.
