ראש השב"כ רונן בר לא הופיע אמש (חמישי) בפני מליאת הממשלה שדנה בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את בר מתפקידו. בשב"כ לא התייחסו להגנה של ראש השב"כ שהוצגה לחברי הממשלה בין אם מפיו של בר שיעמוד מולם או המסר הכתוב שהעביר לשרים. מי שכן הגיעו לדיון הדרמטי הם היועמ״שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה גיל לימון.
רגע לפני תחילת הדיון, בר פרסם לשרי הממשלה את התייחסותו לנושא הדיון, שכותרתה "הפסקת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי", וכפי שנחשף ב"מעריב" - ראש השב"כ שלף "אס" משפטי בסוגיה.
כך הוא כתב: "אתמול בלילה פורסם כי הממשלה עתידה להתכנס היום לדיון בהפסקת כהונתי כראש שירות הביטחון הכללי. מדובר בישיבה שכונסה בבהילות, זאת בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
"כמי ששימשת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוכש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר כבר בפתח הדברים, כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד.
"אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך. לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות.
"בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאין אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן נחקר השב"כ כעת.
"את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שיקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים וכן בפני אזרחי ישראל.
"אציין בתמצית רק זאת: בפועל, ובניגוד לנטען, מאז כניסתי לתפקיד וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בחזיתות השונות, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי ויעיל בין השירות בהובלתי ראש הממשלה, אשר מוביל לתוצאות משמעותיות בסיכול הטרור ובקידום מטרות המלחמה. ראש הממשלה עמד על כך במספר הזדמנויות, לרבות בהתבטאויות פומביות. השירות פועל ליישם את המדיניות שקובע הדרג המדיני, וימשיך לעשות כן. לצערי, שרי הממשלה אינם נחשפים לרובם של הדברים, וזאת בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה, הנחייה שספק אם יש לה בסיס בחוק. לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו. בהקשר זה ראוי שיובאו בפני דוגמאות המבססות טענה מופרכת זו. זאת, לאור העשייה הסיכולית האינטנסיבית של שב"כ, חסרת התקדים בהיקפה ועוצמתה, בדגש על תקופת המלחמה, בהנחיית הדרך המדיני, בכל הגזרות, הן מול איומי הטרור והן מול איומי הריגול.
"מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין, כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודיות שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידיו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה.
"בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחוזר ואדגיש את מחויבותי האישית ומחויבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בלחץ ההזדמנויות הנוכחי.
"במסגרת ההליך בעניין הרצון לסיום כהונתי, שאני תקווה כי יתקיים כדין, ולאור הנטען בהצעת ההחלטה, אציג פירוט מלא באשר למהלכים התקפיים והמלצות לדיונים אסטרטגיים, הנגזרים מתפיסתי הביטחונית והאסטרטגית, אשר הבאתי לאישורו של ראש הממשלה, הן לפני ה - 07.10 והן לאחריה, ואשר חלקם המשמעותי לא קודמו על ידו, וכן את תהליכי השיקום הענפים המתקיימים בשב"כ על בסיס לקחי התחקיר 07.10.
"בנוסף, וכידוע, מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. אני רואה בהשלמת החקירה במלואה וחתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי. כפי שפורסם, מהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה ופגיעה בהם באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי בזמן, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטוריי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצויה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה לשירות לביטחונה של מדינת ישראל.
"כמו כן, הצגת עמדת השירות באשר לצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי ה-7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם, הנרמזת בהצעת ההחלטה כטעם להפסקת כהונתו של ראש השירות, הינה חלק מחובותיו של ראש השירות. גם ביחס לסוגיה זו, אין המדובר בחוסר אמון, אלא בתפיסה זרה של נאמנות אישית במקום נאמנות לציבור. הצורך הלאומי הדחוף בקיומה של חקירה כאמור אינו יכול להיות מוכפף לשיקולים אישיים של מי שמעורב בעניין, שכן היא הדרך היחידה להבטיח כי כשל רב מערכתי שכזה לא ישוב.
"מעל הכל, מודאג אני מכך שחוסר האמון, שנטען לכאורה כלפיי, נובע מכך שראיתי את תפקידי ככזה שמילויו, לטובת תהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, מחייב אותי להביע עמדות מקצועיות בצורה עצמאית ועניינית, זאת גם אם לעיתים הן שונות מהנוכחים בחדר. כך עשיתי ועודני עושה בנושא החטופים, בהצעה ובדחיפה של יוזמות מבצעיות ייחודיות ולטובת מימוש יעדי המלחמה במקרים לא מעטים. כך גם עשיתי לפני טבח ה-7.10 בהתרעות אינספור שהעברתי לדרג מדיני. לצד זאת, אדגיש, כי כאשר עמדותיי המקצועיות אינן מתקבלות, תמיד פעלתי למימוש מלא של החלטות ושל המדיניות שנקבעה על ידי הממשלה. כך חונכתי בשב"כ.
"מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרע, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך כל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה עוצמה ויש להתפלא כי במצב זה, הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מלחישות אותה, הן פנימית והן מול אויביה.
"כאמור, השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק. את המענה המלא והמפורט לטענות העולות מהצעת ההחלטה וכן את המניעים העומדים מאחוריה אפרוס במלואן בפני הפורום שייקבע, בהתאם להחלטות הגורמים המשפטיים המוסמכים".
שר החוץ גדעון סער אמר בישיבת הממשלה: ״בראשית דברי- אני רוצה לבטא הערכה לשירותו רב השנים של ר׳ השירות לביטחון ישראל. אשתדל לומר את דברי באופן תמציתי ושלא יפגע בהערכה זאת. לפני למעלה מ-24 שנה כמזכיר הממשלה, היה לי חלק בחקיקת חוק השב״כ וקידומו בכנסת".
הוסיף לומר כי "בחוק השב״כ הקביעות לעניין כפיפות ראש השירות והשירות לממשלה הן ברורות. סעיף 4(א) קובע, כי 'השירות נתון למרות הממשלה' וסעיף 4(ב) ש'ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה'. סעיף 3(ג) קובע שה'ממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ראש השירות לפני תום כהונתו'. אגב, תקופת הכהונה היא של חמש שנים. מתוכן כבר חלפו שלוש וחצי שנים".
"איך ניתן לפרש את החלטת ראש השב"כ להימנע מהשתתפות בישיבת הממשלה הערב לנוכח הקביעות האלה בחוק בדבר מרות השירות לממשלה וסמכותה המפורשת להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו? ראש השב"כ במכתבו כותב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! הפורום שהחוק נתן לו את הסמכות.
"הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש השב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. מה משמעותה של אחריות זו, היום, שנה וחצי אחרי ה-7 באוקטובר? כל האחראים האחרים - ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. ואני שואל - מה ההבדל?".
"אני שואל שאלה נוספת: מהשעה שקיבל על עצמו ראש השב״כ את האחריות - מיהו הקובע את עיתוי מימושה? האם ראש השב"כ קובע את עיתוי מימושה וביטויה של האחריות או ממשלת ישראל שנקבע במפורש שהשירות נתון למרותה ושלה הסמכות הבלעדית למנות וגם לסיים את תפקידו של ראש השב"כ? לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה".
"במכתבו כותב ראש השב״כ 'כבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן'. המועד המתוכנן הוא כנראה מועד סיום קדנציה רגילה של 5 שנים. זה עוד שנה וחצי. אם הודעת על קבלת אחריות והודעת שאתה מתכוון לא למצות את תקופת כהונתך - הממשלה היא שאמורה לקבוע את מועד סיום הכהונה. מי שמוסמך לראות אם העיתוי מתאים (ואפשר להתכווח עליו - הוא יכול היה להיות לפני כן, כפי שעשו בכירי צה"ל והוא יכול להיות אחרי) - זו הממשלה".
"יש שטוענים - ומה בדבר אחריות הממשלה? הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמון הכנסת. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים - בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת. מי שאינו מבין את ההבדל בין מי קובע את אחריות הדרג הנבחר (העם או הפרלמנט) לבין כפיפות גורמי המקצוע למרות הממשלה ואחריותם בפניה - החמיץ שיעור יסודי לעניין מהותו של משטר דמוקרטי״.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "אין לי אמון יותר ברונן בר. ברמה המקצועית זה ברור. הכל התחיל באותו לילה. אני גם לא מאמין בגישה שלו. אני לא סומך עליו. אין לי אמון שהוא ידבר איתי ברגע מכריע. לא מקובל שראש שב"כ מכהן יקדם פומבית את אחת האופציות של ועדת חקירה. בצה"ל חלון ההזדמנויות נוצל להחלפת הפיקוד. צריך לנצל גם כאן ולאשר את זה".
בהמשך הוסיף: "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיס של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל השבעה באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה.
"אני מנהל שנים ארוכות משאים-ומתנים מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה. לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא-ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא-ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
השר אבי דיכטר אמר: ״ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב״כ. בניגוד למוסד שיש לו היבטים מבצעיים, לשב״כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב״כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה. לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים. במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר״.
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בדיון: "לראש השב"כ אין לי שאלות. מי ששלח צוות טקילה והבין שמשהו רע קורה ולא עדכן את רה״מ, מי שראש הממשלה לא נותן בו אמון, הולך הביתה. זה החוק.
"אבל ליועמ"שית יש לי שלוש שאלות:
1. האם את לא חושבת שאת בניגוד עניינים עקב הליך ההדחה שלך?
2. האם את לא בניגוד עניינים בגלל קשרייך האישיים עם נדב ארגמן ורונן בר?
3. האם נתת במישרין או בעקיפין ייעוץ לרונן בר לקראת הדיון הזה כדי לסכל את החלטת הממשלה?"
"לסיום, אני רוצה להמליץ לשניכם: כבדו את עצמכם, הפסיקו לאחוז בקרנות המזבח, הרכינו ראש בכבוד בפני הכרעת העם ובפני הממשלה הנבחרת והתפטרו. זו דמוקרטיה. אם לא תרכינו ראש בכבוד, לא תשאירו לנו ברירה אלא להדיח אתכם בראש מורם - אך בבושת פנים".
השר אופיר סופר אמר: "יש להקים בהקדם ועדת חקירה!".
השר איתמר בן גביר אמר: ״במהלך כהונתי שמתי לב לדבר מוזר. בכל שבוע מתייצבים שני נציגי שב״כ להערכות המצב הביטחוניות במשרד לביטחון לאומי, הם נוכחים כל הישיבה, אך לא פוצים פה. יום אחד פניתי לאחד מהם ושאלתי אותו, מדוע אתם לא מדברים, לא נותנים סקירה, חוו״ד. התשובה שלו היממה אותי: לא שלחו אותנו כדי לדבר, אלא רק כדי לרשום מה אתה אומר בישיבה. שתבינו, ראש שירות חשאי שולח נציגים לרגל ולפקח על נבחר ציבור. האיש הזה הוא איום ישיר על הדמוקרטיה. זה אותו ראש שב״כ שגם היה קם ויוצא מדיוני הקבינט כשאני דיברתי. הוא לא מכיר בדמוקרטיה, לא מכיר במרות הממשלה וראש הממשלה, והוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה״.
שר הביטחון לשעבר, יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבונו ברשת X בתגובה להדחת ראש השב״כ: "בעיצומה של מלחמה נגד כל אויבינו, ראש ממשלת השבעה באוקטובר עושה בדיוק מה שהאויבים שלנו חולמים עליו – נלחם בראש השב”כ. אחרי האסון הוא היה צריך לקחת אחריות, להתפטר ראשון ולדרוש מכל האשמים במחדל להצטרף אליו".
מובילי המחאה הכוללים את שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, עמי דרור ונוספים, כתבו בתגובה למכתבו של ראש השב״כ הערב: "מכתבו של ראש השב״כ הערב מהווה כתב אישום חריף ומנומק כנגד ממשלת ״החמאס הוא נכס״ והעומד בראשה שמימן ובנה את חמאס. הוא מציג את מה שברור לכל אזרח במדינת ישראל: הראשון - הממשלה טרפדה באופן מכוון את העסקאות להחזרת החטופים והפקירה אותם למוות. השניה - זו הדחה פוליטית על רקע חקירות קטארגייט והיא צריכה להתבטל. אנו מגבים את היועצת המשפטית ושופטי בג״צ לעשות את הדבר הנכון ולבטל את הפיטורים הבלתי חוקיים האלה".
יו״ר הדמוקרטים, אלוף (מיל׳) יאיר גולן הוסיף לכתוב בחשבונו ברשת X כי: ״פיטורי ראש השב”כ אינם חוקיים - זו ממשלה שאינה פועלת על פי החוק ואינה מצייתת לחוק. נאמר זאת שוב, חד וברור: ראש השב”כ, רונן בר, אינו יכול להיות מודח על ידי ממשלה שפועלת מחוץ למסגרת החוק. אלו פיטורים פסולים. חברי לסיעת הדמוקרטים ואני, ביחד עם רוב עצום בעם בישראל, נותנים בראש השב״כ אמון מוחלט. אנחנו דורשים ומצפים ממנו להישאר בתפקידו כמגן מדינת ישראל הדמוקרטית עד אשר ימוצו כל הצעדים המשפטיים, לרבות ההכרעה החוקית בבג״ץ".
בתום ישיבת הממשלה להדחתו של בר, לשכת ראש הממשלה יצאה בהודעה כי: "הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת כהונתו של ראש השב״כ רונן בר. רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב״כ ביום ה-10 באפריל 2025 או כאשר ימונה ראש שב״כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם".
זמן קצר לאחר מכן, התנועה לאיכות השלטון, יחד עם פורום "חומת מגן לישראל", הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ, רונן בר. בעתירה נטען כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור, מתוך שיקולים זרים ופוליטיים, וללא הליך מינהלי תקין – ובכך מסכנת באופן ממשי את ביטחון המדינה.
העתירה מפרטת כיצד הדחת ראש השב"כ מתרחשת בעיצומן של חקירות ביטחוניות רגישות שמנהל השב"כ נגד מקורבי ראש הממשלה, ובראשם דובר ראש הממשלה לשעבר, אלי פלדשטיין, ויועצו הקרוב יהונתן אוריך, החשודים בהדלפת מידע מסווג ובקשרים עם קטאר, מממנת מרכזית של חמאס. החלטת הפיטורים, שהתקבלה שלא בהליך תקין ובניגוד לדין מבלי שנערכה התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה וללא קבלת המלצה מהוועדה המייעצת למינויים בכירים כנדרש בהחלטת ממשלה מס' 1148, מעלה חשש כבד כי ההחלטה נועדה לחסום את החקירות ולהחליף את בר במועמד "נוח" יותר לממשלה.
התנועה מדגישה כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים, המתקבלת בעיצומה של מלחמה וכאשר השב"כ ממלא תפקיד קריטי בהגנה על ביטחון המדינה, באופן שעלול לפגוע בביטחון המדינה ובאמון הציבור. בעתירה מבוקשים צו ביניים דחוף שיקפיא את ההחלטה עד להכרעה בעתירה, וכן צו על תנאי שיורה לממשלה ולראש הממשלה לנמק מדוע לא תבוטל הדחת ראש השב"כ. בנוסף, העותרים מבקשים קיום דיון דחוף בעתירה בשל ההשלכות הביטחוניות המיידיות.
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "אנו עדים לפגיעה חסרת תקדים בעצמאות מערכת הביטחון ובשלטון החוק. ראש ממשלה המדיח את ראש השב"כ בזמן שמקורביו נחקרים על ידי השירות בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות הוא מצב שלא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית. זהו פרק נוסף במסע השיטתי לפגיעה בשומרי הסף ובעצמאות גופי אכיפת החוק, המתבצע תוך סיכון ממשי וישיר של ביטחון אזרחי ישראל. נמשיך להיאבק עבור כל אזרחי המדינה להגנה על עקרונות היסוד של שלטון החוק וטוהר המידות."
