לפי דיווח בוושינגטון פוסט היום (ראשון) ישראל מתכננת לנקוט בטקטיקות חדשות ואגרסיביות יותר ברצועת עזה, שיכללו שליטה צבאית ישירה בסיוע ההומניטרי, פגיעה משמעותית יותר בהנהגה האזרחית של חמאס, ופינוי אזרחים ל"בועות הומניטריות" תוך הטלת מצור על האזורים שיישארו מאחור.

על פי גורמים ישראליים בהווה ובעבר שצוטטו בדיווח, מדובר בגרסה אינטנסיבית יותר של הטקטיקה שהופעלה בשנה שעברה בצפון הרצועה. עם זאת, גורמים ישראליים מדגישים כי הם עדיין ממתינים לתוצאות שיחות הפסקת האש הנוכחיות, וטרם התקבלו החלטות סופיות לגבי הסלמת המתקפה הנוכחית, שעד כה התמקדה בעיקר בהפצצות אוויריות.

הרס בעזה, כפי שנצפה מהגבול עם ישראל (צילום: REUTERS/Amir Cohen)
הרס בעזה, כפי שנצפה מהגבול עם ישראל (צילום: REUTERS/Amir Cohen)

גורם רשמי ישראלי הכחיש בתגובה לדיווח כי ישראל הפרה את הסכם הפסקת האש האחרון. לדבריו, ביום ה-16 להפוגה, הציגה ישראל את תנאיה לכניסה לשלב השני של ההסכם, אך אלה נדחו על ידי חמאס. בנוסף, חמאס דחה הצעת "גשר" של השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף, להארכת הפסקת האש ב-40 יום תמורת שחרור 11 בני ערובה חיים. במקום זאת, חמאס הציע לשחרר בן ערובה אמריקאי-ישראלי אחד בלבד, מה שהוביל את ישראל להחליט על חידוש הלחימה.

"ההצעה עדיין על השולחן", אמר הבכיר הישראלי, "אבל חזרנו לנהל משא ומתן באמצעים שונים: תחת אש". חמאס מצדו הודיע בשבת כי הוא עדיין שוקל את הצעתו של ויטקוף. גורמים רשמיים אמרו שישראל התייעצה עם ממשל טראמפ לפני הפסקת כל הסיוע לעזה במרץ. בדיווח נטען כי ישראל השמידה כמעט את כל 24 הגדודים הלוחמים של חמאס, והותירה רק כמה אלפי לוחמים בעזה. עם זאת, כדי למגר לחלוטין את השרידים, ישראל תצטרך להחזיק בשטח - מהלך שלפי כמה קצינים ואנליסטים טומן בחובו סיכונים גבוהים.

שינויים בהנהגה הצבאית הישראלית הובילו לגישה נצית יותר, לפי אנליסטים שצוטטו בכתבה. שר הביטחון ישראל כץ והרמטכ"ל אייל זמיר החליפו גורמים שהתעמתו לעיתים עם ראש הממשלה נתניהו. עוד צוין כי בשנה שעברה ביקש נתניהו מצה"ל לשקול השתלטות על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה כדי למנוע מחמאס לשאוב אספקה ולהרוויח ממכירתה, אך שר הביטחון דאז יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי התנגדו לרעיון.

אך בפברואר חל שינוי בגישה, ופקידים ישראלים הודיעו לסוכנויות הסיוע הבינלאומיות כי סיוע הומניטרי עתידי ייבדק ויועבר ל"מרכזים לוגיסטיים" חדשים שהוקמו על ידי הרשויות הישראליות - כך דיווחו בסוכנויות ל"וושינגטון פוסט".

יוסי קופרווסר, לשעבר בכיר במודיעין צה"ל וכיום ראש צוות החשיבה של מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, צוטט בדיווח: "הממשלה הייתה מחויבת להרחיק את חמאס מהשלטון. במערכת הביטחון לא היו מרוצים מהרעיון הזה. הם ניסו להתמקד יותר בנכסים צבאיים ופחות בנכסים אזרחיים, כי ברגע שתרחיק את חמאס מעזה, צה"ל יצטרך לשלוט בעזה".

זאת בהמשך לכך שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר הלילה (בין שבת לראשון) את הצעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ להקמת מנהלת מעבר מרצון לתושבי עזה אשר יביעו עניין בכך למדינות שלישיות, בכפוף להוראות הדין הישראלי והבין-לאומי, זאת בהתאם לחזונו של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ. המנהלת במשרד הביטחון תהיה כפופה בפעילותה לשר הביטחון ותהא רשאית לפעול בתיאום עם ארגונים בין-לאומיים וגורמים נוספים, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, ותתאם את פעילות כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים.