לפני יומיים בוצע שיגור של שש רקטות לעבר היישוב מטולה שבגליל העליון משטח דרום לבנון. חלק מהרקטות נפלו בשטח לבנון והשאר יורטו על ידי מערכת ההגנה האווירית של ישראל. זהו אירוע הירי השלישי לעבר שטח ישראל מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024.
טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מספק ניתוח מקיף של האירוע ומבהיר: “בכל מקרה יש להתייחס אל חיזבאללה כאחראי, גם אם לא לחץ על ההדק בפועל וגם אם לא ידע על הכוונה לבצע את שיגור הרקטות. במקרה של פעילות טרור כנגד שטח ישראל – ולא משנה מי עומד מאחוריה – תגובת ישראל צריכה בכל מקרה להיות מופנית אל חיזבאללה, כפי שאכן קרה”.
על פי הניתוח של בארי, שיגור הרקטות בוצע ממרחב הכפרים ארנון – יוחמור, הנמצא סמוך ומצפון לנהר הליטאני, כ-5 קילומטרים צפונית-מערבית למטולה. צבא לבנון לא זיהה את פעילות ההכנה לשיגור ולא מנע אותו, אך לאחר מכן הצליח לאתר את מקום השיגור.
נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, הזהירו מניסיונות לגרור את לבנון למעגל לחימה נוסף, אך נמנעו מלהטיל אחריות על גורם כלשהו. בתגובה, ביצע צה”ל תקיפות נרחבות בדרום לבנון ובבקעת הלבנון (הבקאע), שכללו לפחות 22 יעדים, בהם מפקדות, משגרים, מחסני נשק ותשתיות טרור נוספות. לפי הדיווחים, במספר תקיפות חוסלו פעילי חיזבאללה.
בארי מדגיש כי זהות מבצעי הירי אינה ברורה נכון לשעת כתיבת הדברים. “מעבר לאופציית חיזבאללה, ייתכן כי השיגור בוצע על ידי פלסטינים המשתייכים לחמאס-לבנון או פועלים תחתיו (ג’מעה אלאסלמיה למשל) או כל פלג פלסטיני נוסף (גא”פ וכדומה), שפועל בשיתוף פעולה עם חמאס-לבנון. אם אכן שיגור הרקטות בוצע על ידי פלסטינים, ייתכן והם הגיעו מאחד מחמשת מחנות הפליטים הנמצאים באזור צור או צידון”.
לדבריו, קיימת גם אפשרות שהשיגור בוצע על ידי אחד מארגוני הטרור האחרים שפעלו כשלוחות של חיזבאללה במהלך המלחמה האחרונה, כמו המפלגה הסוציאליסטית הסורית בלבנון. בארי מסביר כי ההנחה המרכזית היא שכל פעילות טרור נגד ישראל מדרום לבנון נעשית באישור חיזבאללה: “במהלך המלחמה האחרונה, כל ארגוני הטרור שפעלו נגד ישראל מדרום לבנון פעלו תחת פיקודו של חיזבאללה כמעין פרוקסי שלו”.
עם זאת, הוא מזכיר תקדים מ-2021, אז ביצע חמאס-לבנון ירי לעבר קריית שמונה ללא תיאום עם חיזבאללה: “הירי גרם לחיזבאללה מבוכה גדולה ופגע באינטרסים שלו.” לדבריו, ייתכן כי גם במקרה הנוכחי חיזבאללה לא היה מעורב ישירות: “אם חיזבאללה לא ביצע את שיגור הרקטות, ייתכן כי ידע מראש ואישר תוך ‘עצימת עיניים’ וניהול סיכונים – ואולי אף סייע לוגיסטית בצורה מסוימת".
בארי סבור כי הדבר סותר את רצונו של חיזבאללה ל”שקט שיקומי”: “חיזבאללה רוצה לשקם את פעילותו ותשתיותיו בדרום לבנון בשקט ומתחת לרדאר, מתוך הבנה שכל פעולה נגד ישראל תוביל לתגובה צבאית”.
לדבריו, תגובתו המאוחרת של חיזבאללה לאירוע, בה טען כי אינו קשור לירי, מצביעה על מבוכה: “כ-7 שעות לאחר שיגור הרקטות ותוך כדי התגובה הישראלית, פרסם חיזבאללה הודעה פומבית בה טען שאינו קשור לירי, מחויב להפסקת האש ותומך במדינה הלבנונית. ייתכן כי התזמון המאוחר מראה על כך שהיה מופתע”.
בארי מציין כי האוכלוסייה הפלסטינית בלבנון, המונה לפחות 200 אלף איש, הפועלת בעשרה מחנות פליטים, מהווה אתגר משמעותי לחיזבאללה: “הפלסטינים אינם רואים עצמם אורחים בלבנון אלא בני המקום. חיזבאללה מנסה לחבק את הפלסטינים ‘חיבוק דוב’ ומסייע להם רבות מבחינה אזרחית. להבנתנו, לפני המלחמה ובמיוחד לאחריה, המטרה של חיזבאללה היא להגביל ככל הניתן פעילות טרור עצמאית של הפלסטינים משטח לבנון נגד ישראל”.
לדבריו, חיזבאללה רוצה לשלוט בפעולות הפלסטינים כדי שלא יופתע מתוצאותיהן: “חיזבאללה רוצה שפעילות הפלסטינים תשרת את האינטרסים שלו, בתזמון המתאים לו, ולא תפגע בו. לא תמיד זה מצליח לו. ייתכן שהשיגור הנוכחי היה מקרה כזה – שלא הצליח לו”.
