אזהרת טריגר: בריאיון ב"ניו יורק טיימס", שיתפה אילנה גריצווסקי בעדות מטלטלת מהחטיפה שלה. היא שיתפה את רגעי החטיפה, ואת הרגע שבו התעוררה לבדה, מוקפת בשבעה חמושים, כשהיא חצי ערומה. "אני כל הזמן חושבת: למה אני שוחררתי ולא הם? אבל אם זה קרה, כנראה שאני צריכה להשמיע קול בשביל מי שעוד נשאר שם", אמרה בריאיון שפורסם היום (שלישי) ב"ניו יורק טיימס".
את הרגע שבו היא ובן זוגה מתן צנגאוקר נחטפו היא סיפרה כי הם עברו מבית לבית עד שהתוקפים הגיעו לביתם. הם קפצו מחלון הממ"ד שלהם בזמן שהתוקפים ירו בדלת. הם רצו לכיוונים שונים, ואילנה איבדה את מתן בשדה הראייה שלה. ואז נמשך הסיוט שלה. היא נתפסה במהירות, הוכתה והוסעה לעזה.
בהתחלה, לדבריה, היא נלכדה בין שני חמושים רכובים על אופנוע, ראשה ופניה מכוסים בחתיכת ניילון גדולה או ברזנט. מצלמת אבטחה ביתית של תושב ניר עוז, אייל ברד, תפסה את הרגע כשהיא מציגה אותה עם בד לבן כרוך סביב ראשה על האופנוע עם החמושים. היא סיפרה כי הגברים הצמידו את רגלה אל צינור הפליטה של האופנוע, שרפו אותה, וכי אחד החוטפים שישבו מאחוריה מישש אותה, נגע בשד מתחת לחולצתה וברגליים. היא התעלפה לפני שהם חצו את הגבול.
כשהיא הגיעה היא מצאה את עצמה על הרצפה בבניין רעוע בעזה, כשחולצתה חושפת את שדיה ומכנסיה משוכות למטה, כשבעה חמושים עומדים מעליה. היא לא יודעת מה בדיוק קרה לה בזמן שהיא התעלפה, אבל היא אמרה שהיא סימנה להם ואמרה להם באנגלית שיש לה מחזור, מתוך אמונה שזה כנראה הציל אותה מגרוע יותר. "הם הכו אותי והרימו אותי", היא אמרה. "הרגשתי שהם מאוכזבים", אמרה והוסיפה, "אני לא חושבת שאי פעם הייתי כל כך אסירת תודה על המחזור שלי".
היא שיתפה כי במשך יותר מ-50 יום היא הועברה ממקום למקום, בעיקר מעל פני הקרקע, בהתחלה לבדה עם שוביה ולאחר מכן הוחזקה עם חטופים אחרים. למרות שהיא סיפרה לחוטפיה שהיא סובלת ממחלת עיכול כרונית, היא אמרה שלא קיבלה שום תרופה. לדבריה, היא הוחזקה בבתי מגורים פרטיים, בבית חולים וזמן קצר לפני שחרורה, במנהרה.
עוד שיתפה כי נחקרה על שחרורה הצבאי, זאת למרות ששוחחרה לפני עשור. אחד החוטפים שלה חיבק אותה ואמר לה, תוך כדי כיוון לעברה את אקדחו, שגם אם תהיה עסקה, היא לא תשוחרר כי הוא רוצה להתחתן איתה וללדת את ילדיה, לדבריה. היא אמרה שאחד אמר לה שהוא מורה למתמטיקה, ואחר, עורך דין. היא אמרה שהם גנבו לה את העגילים והצמיד.
היא הבינה שגם בן זוגה, מתן צנגאוקר, נחטף לעזה ככאשר תיארה את שערו הארוך לאחד החטופים שלה, והיה נראה כי הוא אישר שמתן אכן נחטף, המחבל התייחס אליו בתור החטוף שאמר שהוא מאופקים. אבל, היא מעולם לא ראתה אותו בשבי.
המטפלת של אילנה מאז שחרורה, סיפרה ששיתפה אותה בפרטים העיקריים של חטיפתה והשבי: האלימות כשהיא נלקחה, הרכיבה על האופנוע, התקיפה, ההתעוררות חצי עירומה על הקרקע וההפחדה שהתמודדה איתה בשבי. עוד צוין כי היא דיווחה על הפרטים לחוקרי משטרת ישראל.
חמאס לא הגיב לבקשת תגובה ל"ניו יורק טיימס".
גריצבסקי שיתפה כי עלתה לישראל ממקסיקו בשנות העשרה שלה. לאחר שהקימה עסק לקונדיטוריה, הלכה לעבוד בחוות קנאביס רפואי בניר עוז, שם הכירה את מר זנגאוקר. הם הפכו לזוג ועברו לגור ביחד. "אהבנו את השקט של הקיבוץ, עם כוס הקפה והסיגריה שלנו", אמרה. "אנחנו מעדיפים אנונימיות".
"אני לא ממש פנויה לשיקום שלי, לא לגוף ולא פחות לנפש", אמרה. "אני חיה עם השאלה למה אני ולא הם. אין לי תשובה", אמרה והוסיפה, "אבל אם אני בחוץ, זה סימן שאלוהים רצה שארים את קולי כדי לעזור למי שחיים להשיג את חירותם ולהחזיר את המתים לקבורה ראויה".
העדות של אילנה מגיעה לאחר שביוני וכן בדצמבר 2024 נחשפו לא מעט עדויות על תקיפות מיניות שעברו החטופים בשבי. נזכיר כי ישנם עדיין 59 חטופים בעזה.
