דוח ועדת לוקר, אשר מדיר שינה מעיני רבים מאוד במערכת הביטחון וצה"ל, הותר היום (שלישי) לפרסום לאחר שהוגש לראש הממשלה, בנימין נתניהו ובו נמצאים שורת צעדים כואבים מאוד עבור הצבא, כאשר ישנה דרישה להתייעלות וקיצוץ מיידי, כדי לעמוד ביעדיה. 



על פי הוועדה, תקציב הבטחון יעלה לשיא של 59 מיליארד שקלים; התייעלות ורפורמות בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים שיפנו משאבים להתעצמות צה"ל ובניית יכולות מבצעיות. ההמלצות המרכזיות של הוועדה עומדות על כך שתקציב הביטחון צריך לגדול ולהיות קבוע בחוק, לפחות לטווח זמן של 5 שנים, בו הוא צפוי לעמוד על 59 מיליארד שקלים בכל שנה (בצמוד למדד) בשנים 2016-2020.



עוד קובע הדוח כי תהיה שקיפות מלאה בתקציב משרד הביטחון מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כמו בכל הגופים הבטחוניים האחרים. במהלך חודשי עבודתה ערכה הוועדה 63 מפגשים במליאת הוועדה ובוועדות המשנה.   

החלק הכואב מבחינת הצבא מדבר על קיצוץ בהיקף של 9.6 מיליארד שקלים בחמש שנים, זאת תוך תעדוף המסגרות המבצעיות והלוחמים. הקטנה של 11% בהיקף כוח האדם בצבא ובהיקף ההוצאה על השכר הנגזר מכך עד סוף שנת 2017. הוועדה טוענת כי ישנן משימות אשר יעזרו בתהליך ההתייעלות אם יעברו אל השוק הפרטי, כשמדובר במשימות בעלות אופי אזרחי.

קיצור השירות הסדיר לשנתיים

הוועדה ממליצה על קיצור השירות הצבאי הסדיר לשנתיים לבנים החל משנת 2020. חיילים  אשר נדרשים לשירות ארוך יותר בסדיר (למיצוי ההשקעה בהכשרתם) יקבלו משכורת; הוועדה סבורה כי קיצור השירות יביא בשורה חברתית ובשורה כלכלית: "מימושו המושכל יביא לתמורות משמעותיות בשוק התעסוקה, בגיל הכניסה של צעירים למערכת ההשכלה הגבוהה, וכנגזרת גם לצמיחה במשק". הכוונה היא שחיילים וחיילות ישרתו בסופו של דבר באותו המתווה ובשיוויון מלא.

עוד הוצע כי יהיה מודל חדש לסיום שירות הקבע - לוחמים (מג"ד ומעלה ומקביליהם) יוכלו לפרוש בפנסיית גישור כבר בגיל 42, מבלי להמתין לגיל 47, מהלך שיתרום להצערת שדרת המפקדים בצבא; המרת הפנסיה במענק סיום שירות הולם לשאר עלות השכר של משרתי הקבע תעמוד על 86% מעלות השכר כיום, עד סוף שנת 2017.

צמצום כפילויות וייעול אגפי משרד הביטחון
 
הוועדה קובעת כי האימונים בצה"ל, אשר במערכת הביטחון מתלוננים על הקיצוץ שבהם, יהיו מעוגנים וכי לא יהיה ניתן לנתב את הכספים המועברים לכך לצרכים אחרים לצרכים אחרים: "מתוך הכרה בחיוניות האימונים לשמירה על כשירות צה"ל וחשיבות המחקר והפיתוח לשמירה על יתרונו הטכנולוגי, הוועדה ממליצה לקבוע עוגנים תקציביים בשני תחומים אלה. קרי, תקציב (בההיקף שעליו ממליצה הוועדה) שאי-אפשר יהיה להעבירו לשימושים אחרים". 

אחת הדרכים לקצץ ולשמור על אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה היא לאחד את כל הגופים העוסקים בבניין הכוח ביבשה, לתוך מפקדת זרוע היבשה, וביטול כפילויות, דבר שצפוי לחסוך הרבה מאוד כסף לצבא בטווח הארוך. הוועדה מציעה לבחון מחדש את מבנה משרד הביטחון על אגפיו, ליעל את אגפי המשרד ולצמצם את הכפילויות שישנן בין גופים במשרד לבין גופים בצה"ל. 
הוועדה כללה בין השאר את יוסי אקרמן, לשעבר נשיא אלביט מערכות, אלוף (במיל') עמי שפרן, ניצב (בדימ') אסתר דומיניסיני, לשעבר ראש אגף כוח אדם במשטרה, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי ומנכ"לית רשות בתי חולים ממשלתיים, דוד ברוך, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר ומנכ"ל בנק ירושלים ואקסלנס השקעות, ענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח, פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ופרופ' בנצי זילברפרב, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

כזכור, בצבא ישנו כעס רב ותסכול על הדוח ומנגד הוצעה תוכנית "גדעון", אשר פורסמה אמש. על פי מקור בכיר, תכנית "גדעון", שכוללת קיצוץ ניכר באנשי מילואים, ש-100 אלף מהם ישוחררו בשנים הבאות. אלו שיישארו יקבלו הכשרה רחבה יותר ויבצעו ימי מילואים רבים יותר. צה"ל יסגור עוד שש חטיבות שריון וגדודי ארטילריה, אך ימשיך במגמת חיזוק המודיעין, לוחמת סייבר וחיל האוויר על ידי תוספת של כלי טיס בלתי מאוישים.