שוברים דיסטנס: המ"כים של צה"ל נותנים טיפים ומספרים על התפקיד

"הזיכרון המשמעותי ביותר מהשירות שלי הוא אירוע הדקירה באיו"ש, שבו נדקר חבר שלי למחלקה. הגדוד שאני משרת בו, גדוד 71, הוקפץ בסוף האימון החטיבתי לתגבור הכוחות ביהודה ושומרון בעקבות ההסלמה באזור.
 

 המשימה שלי הייתה תגבור כוחות הבט"ש בצירים. בתור מפקד, אלה חלק מהדברים שמלמדים אותנו להיות - גמישים, זריזים מחשבתית, ולעבור מאימון לתפיסת גזרה תוך פחות מ־24 שעות תוך כדי מוכנות מלאה להיתקלויות בלתי צפויות. 
 

באותו מקרה, מי שהתגלה בדיעבד כמחבל דקר את חברי גלעד. מיד הבנו שמדובר באירוע, דרכנו את הנשקים ונטרלנו את המחבל.  טיפלתי בדימום של גלעד עד שפינו אותו באמבולנס. אחרי אירוע כזה, בתור מפקד, אני מרגיש את גודל האחריות כלפי החיילים שלי.
 

סמ"ר אורי זילברברג. צילום: דובר צהל

אני יודע למה אני מכין אותם, יודע מה הם עוברים ועל מה הם חושבים אבל עדיין אני לא מוכן לוותר להם. אני מלמד אותם להיות מודעים לפרטים הקטנים, ושם דגש על הפרטים הקטנים.
 

הסוד והבסיס להצלחות מבצעיות, כמו הרבה דברים הוא חברות. בקורס הפיקוד מלמדים אותך להיות מקצועי, אבל מה שהשריש בי את היכולת להיות מפקד הם הלך הרוח והמנטליות הייחודית לחיל השריון בכלל ולחטיבה 188 בפרט. 
 

אנחנו מגנים על מדינת ישראל, ואתם, החיילים החדשים שלנו, מצטרפים לחיל אשר עומד בחזית, בכל מבצע ובכל מלחמה".

-סמל דודי אנדריי (19) מתל אביב ב מ״כ בחטיבת הנח״ל

דודי הוא חייל בודד שנולד בלונדון ועלה בגיל שלושה חודשים לארץ ולאחר מכן חזר ללונדון עם משפחתו בגיל חמש. בגיל 18 החליט לעלות לישראל לבדו ולשרת, בעקבות אביו, בחטיבת הנח״ל. דודי גדל במשפחה דתית וחונך בתנועת בני עקיבא.
 

חבריו עלו לארץ והגיעו לישיבות, אך דודי היה היחיד מבין חבריו שהחליט להתגייס לצה״ל. כיום הוא מתגורר בדירה עם שני שותפים ונפגש עם הוריו אחת לכמה חודשים. 
 

דודי סיים את קורס המ"כים במחזור האחרון והתחיל את תפקידו כמפקד כיתה בגדוד 931. סבו של דודי היה ממקימי גרעין נח"ל שאליו השתייך בהמשך גם אביו, שלחם בגדוד 50 בלבנון.
 

"אנחנו כאן אחד למען השני" סמל דודי אנדריי. צילום: דובר צה"ל

"הזיכרון המשמעותי ביותר מהשירות שלי הוא מרגעי סוף המסלול של הנח"ל. תשעה חודשים מהיום שבו התגייסתי, העניק לי המ״מ שלי בהכשרה את תג היחידה שלו, ביקש ממני להמשיך להיות 'אריה'. 
 

הוא אמר לי שהוא גאה בי על הדרך שעשיתי ועל המוטיבציה הגבוהה. עליתי לארץ מלונדון, לבד, בגיל 18 כשהמטרה שמובילה אותי היא הגיוס לחטיבת חי"ר בצה"ל והשירות כלוחם בחטיבת הנח"ל באופן ספציפי. 
 

אבי שירת בנח״ל לפני 20 שנה והיה לי חשוב להגיע לארץ ולהמשיך את המורשת המשפחתית. הטיפ שלי לכל המתגייסים לחטיבה - לא להוריד אף פעם את החיוך מהפנים, לשאוף כמה שיותר גבוה, והכי חשוב שיזכרו שאנחנו כאן אחד למען השני".

-סמל אליעזר לוי (20) מתל אביב  ב מ״כ בחטיבת כפיר

אליעזר הוא חייל בודד שעלה מצרפת. הוא סיים את קורס המ"כים לפני כחודש. הוא נולד בצרפת למשפחה יהודית בת חמש נפשות, וכשאחיו הגדול עלה ארצה במסגרת תוכנית נעל"ה, הרגיש אליעזר את מחויבותו ללכת בעקבותיו ולעלות לארץ ישראל גם כן. 
 

בשנת 2010 עלה ארצה במסגרת תוכנית נעל"ה והתחנך בבית ספר בירושלים. בנובמבר 2014 התגייס לחטיבת כפיר. "הרגשתי שבצרפת אין לי מקום וידעתי שבישראל אמצא את מקומי. מהרגע שבו נחתי בארץ הרגשתי שמצאתי בית, שאני במקום הנכון. המוטיבציה שלי לעלות לארץ, להתגייס לצה"ל ולשרת כלוחם הייתה מאוד גבוהה. 
 

סמל אליעזר לוי מחטיבת כפיר. צילום: דובר צה"ל

רציתי להגיע לחטיבת כפיר כי ידעתי שהיא פועלת רבות למען הגנת התושבים וסיכול הטרור. אני חש סיפוק במסגרת התפקיד שלי, וכיום אני מפקד כיתה במחזור הטירונים של נובמבר 15' בפלוגת דוכיפת, מלמד את הדור החדש של הלוחמים כיצד להגן על המולדת.
 

למתגייסים הטריים אני ממליץ תמיד לשמור על מוטיבציה גבוהה, ולא לשכוח את הסיבה שלשמה אנו כאן, והיא לשמור על המדינה המדהימה שלנו ועל אזרחיה".

-סמ"ר אביב זייד אור (20) מזכרון יעקב ב מ"כית בגדוד ברדלס

אביב התגייסה בנובמבר 2013 לגדוד קרקל, ומשם יצאה לקורס מ"כים, אך לא צלחה את בוחן הבר־אור ולכן לא עברה את הקורס בהצלחה. היא המשיכה לנסות והחליטה לא לוותר. לאחר שבועיים יצאה בפעם השנייה לקורס, והשאיפה הגדולה שלה הייתה לחזור לגדוד ולהיות מפקדת של לוחמים בגזרה. 
 

כששמעה שנפתח גדוד מעורב חדש בצה"ל, השתנו תוכניותיה של אביב והיא החלה לפעול על מנת להגיע אליו  ולתרום מהידע ומהניסיון שצברה.  "גדלתי והתחנכתי על ערכים של מצוינות, ותמיד התאפיינתי כ'לוחמת' בכל תחום בחיי. בצבא, הרבה מהערכים האלו באו לידי ביטוי – בשטח, באימונים, בחתירה לניצחון, ברעות לחברי וכמובן בפיקוד על החיילים שלי. 
 

במהלך שבוע שדאות מפרך חשתי לראשונה שהשאיפה למצוינות נטמעת גם בחיילים שלי - הייתי גאה להיות המפקדת שלהם ולחוות איתם את האתגרים והקשיים שהציפו את כולנו בשבוע הזה. סיימנו את השבוע הזה מאוחדים מתמיד, צוות לקרב אך גם צוות לחיים"

-סמל לאה קרישנר (20) מעפולה ב מ״כית בנפה הסדירה

לאה, חלמה להיות לוחמת מגיל צעיר וזכתה להגשים את חלומה כשהתגייסה לנפה הסדירה. "חוויית השירות בגדוד מעורב מאתגרת ומהנה בצורה יוצאת דופן עבורי. השירות לצד הבנים הלוחמים הוא מעניין, ואנו שומרים על שוויון בין כולם, למרות האתגר שבדבר. 

מדובר בחטיבה מעורבת שבה הלוחמים והלוחמות פועלים בשיתוף פעולה, והבנות ממש לא חשות בשום שוני או באפליה. אנחנו לוחמות שיוצאות למעצרים, משתתפות בשמירות ולוקחות חלק פעיל בהגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה. 
 

הגעתי לגדוד בתקופה לא קלה, שהעמידה את כולנו, לוחמים ולוחמות, במבחן הקושי האמיתי שבו נאלצנו ליישם את ערכינו כחיילים, כלוחמים, וכצוות. 

אני זוכרת תקופה מלאה בהפרות סדר, בהפגנות ובאירועים שנאלצנו לתפעל במיידיות ובדיוק, כפי שהוכשרנו לעשות. 
 

"להיות האישה עם היד על ההדק" סמל לאה קרישנר. צילום: דובר צה"ל

לראשונה בחיי זכיתי להרגיש איך זה לקחת חלק פעיל במעצר, לתפעל אירוע, להיות האישה עם היד על ההדק, ולהרגיש את תחושת הסיפוק והגאווה המציפה אותך, כשאת יודעת שהצלחת להציל חיים ולשמור על האזרחים בגזרה.
 

למתגייסים ולמתגייסות החדשות, ברוכים הבאים לחוויית שירות יוצאת דופן. גם אם תחילה היא נראית קשה, דעו שצולחים אותה. השקיעו את מרב מאמציכם בביצוע המטרה שלשמה התגייסתם".

-סמ"ר אור גרינברג (21) משוהם  ב מ״כ בחטיבת גבעתי

"הזיכרון המשמעותי ביותר שלי בתור פקוד הוא מתחילת האימון המתקדם שלנו. סגרנו יחד שבת. לפני תחילת נוהל שבת יצאנו למד״ס (אימון גופני) של ארבעה ק״מ בהובלה של מפקד הצוות שלנו, סגן הדר גולדין ז״ל. אני זוכר שהמד״ס היה קשה פיזית, ופתאום הדר פנה מהמסלול הקבוע והחל לטפס על הדיונה הגבוהה ליד הבא״ח (בסיס האימונים החטיבתי). כשהגענו לפסגה עצרנו, והדר ביקש מאיתנו להביט בנוף הנשקף אלינו הכולל גם את הבא"ח.

הוא הסביר לנו שאנו כאן למען האזרחים והמדינה וביקש שנסתכל לכל הצדדים ונבין למען מה אנחנו מתאמנים ונלחמים. החוויה הייתה עוצמתית לא רק עבורי, אלא גם עבור שאר החיילים שעמדו איתי על אותה הגבעה. צפינו יחד בנוף שהזכיר לנו שזכינו לשמור ולהגן על מדינת ישראל. 
 

סמ"ר אור גרינברג. צילום: דובר צה"ל

היום הזה נחקק בזיכרוני ומהדהד בראשי מתקופת ההכשרה. כשנכנסתי לתפקיד מפקד כיתה, החלטתי שאאמץ את אותו צעד של הדר ואקח גם אני את החיילים שלי לאותה הפסגה, במעלה הדיונה ליד הבסיס, כדי להשקיף על הנקודה שבה חוויתי את אותה חוויה עוצמתית שגרמה לי להבין את משמעות התפקיד שלנו כלוחמים.
 

למתגייסים הטריים לחטיבה, אני ממליץ להאמין במפקדים שלכם, הם יודעים מה הם עושים. הם ישקיעו בכם את מרב המאמצים כדי להפוך אתכם ללוחמים טובים וראויים".