ראש השב"כ יורם כהן, השתתף היום (רביעי) בהלווייתו של איש השב"כ אמיר מימוני ז"ל, שנהרג במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. כהן ספד ללוחם וסיפר על נסיבות המקרה: "לצערנו, התפתחות מבצעית טרגית שאירעה אמש במהלך המבצע בשטח, הובילה לתובנה שונה באשר לתמונת המצב ולהתפתחות מידיות האיום. עקב זאת, לוחם עמית משב"כ טעה בזיהוי וביצע ירי לעברו של אמיר ופגע בו - כל הניסיונות להצילו, עלו בתוהו".
עוד אמר כהן כי "תקלה מבצעית זו, נחקרת בשעות אלה ותתוחקר באופן יסודי בכל הרמות בארגון על-מנת להימנע מכשלים דומים בעתיד". ראש השב"כ הביע הזדהות עם כאב המשפחה: "כל האמור, אינו מקהה את כאבנו, על אובדנו של אמיר, כה צעיר, עוד טרם שהקים משפחה. זאת, בנוסף להכרה ולידיעה אודות תחושת הסבל והכאב הרב שתלווה את משפחתו וחבריו בבית, במושב ובשירות, שהכירוהו וכה אהבוהו". הוא פנה למשפחתו ואמר: "נעשה כל שניתן על מנת להקל ולו במעט על סבלכם, אך לא נוכל למלא את החלל הגדול שיצר אמיר עם לכתו. נוכל לעלות על נס את תרומתו לביטחון המדינה ולחנך לאורו".
"היית מלא תחושת שליחות ורצון לתרום"
כהן סיפר על מימוני ועל פעילותו בארגון: "היתה זו עוד פעילות מבצעית נדרשת ומורכבת, בה נטלת חלק כלוחם וכמפקד, כמו בכל מהלך השנתיים האחרונות מאז שהצטרפת לשורותינו. זאת, מתוך תחושת שליחות ותרומה לביטחון העם והמדינה שאת רגביה ונופיה כה אהבת. פעילויות אלה המבוצעות בכל שעות היממה, בכל מקום בו יש לשב"כ אחריות סיכולית, מאופיינות באינטנסיביות, ברמת מורכבות גדולה, לעיתים באי-בהירות, בחשאיות בבחינת 'מגן ולא יראה', בתנאים קשים, בסביבה עוינת ורווית סיכונים. לא רבים מסוגלים לעמוד בעומס, במתח וברמת הביצוע הנדרשת לאורך זמן, נדרש מהם מאמץ רב ותכונות אישיות. משפחתך, מימוני ומשרקי, משפחה שורשית, שלצערנו השכול אינו זר לה, נטעה בך את הערכים ואת תחושת השליחות והרצון לתרום לכלל. בכל התנהלותך ובמעשיך הֶפגנת אחריות, רצינות, השקעה, שיפור מתמיד במקצוענות וחניכה איכותית של מאבטחים-לוחמים חדשים. משיח עם מנהליך במרחב, אני לָמֵד אודות ההערכה הרבה לה זכית, נכונותך לסייע, 'ראש גדול', היותך מקובל חברתית ובעל יחסי אנוש מצוינים".
מאות אנשים הגיעו אל בית העלמין במושב נוגה הסמוך לקרית גת, על מנת ללוות את מימוני בדרכו האחרונה. החברים שהגיעו למקום סיפרו על אדם יוצא מגדר הרגיל, דמות איכותית שהשפיעה ונגעה בכולם, למרות הצניעות בה ניחן. גם חבריו למילואים סיפרו על איש רב פעלים, שרק חשב על טובת המדינה ויכול היה ללכת ולהמשיך בדרך החקלאית, או כל דבר שהיה חפץ בו, אך בחר להמשיך ולשרת בכוחות הביטחון על מנת להגן על הארץ.
"בן שלי, היית כה צנוע"
"מה נעשה עכשיו. תראה כמה אנשים באו ללוות אותך. לא צריך את כל זה, איזו גאווה עשית לנו. כל דבר עשית בצניעות ואושר. הוא לעולם לא רצה שאסדר לו משהו, את הכל השיג בעצמו. 'תפסיק לדאוג לי', אמר. הייתי אומר לך שאבא תמיד דואג. אמרתי לו שבוע שעבר, אמיר מה לעשות. גידלתי ילדים לתפארת. לא ידעתי שהוא יילך לי. כמה הוא אהב לצחוק. לא מזמן שאלתי אותך מה אתה לוקח על עצמך, אמרת לי: ' לקחתי על עצמי להיות אדם יותר טוב. הוא היה כזה ילד טוב".
דודו של אמיר ספד לו: "ילד שלי. מלאך שלי, מלח הארץ. כל מה שיגידו עליך פה ויספידו לא מספיק לשבח אותך. מיוחד. מצחיק, מתחבר עם כולם, כולם אהבו אותך, אתה לא ידעת אפילו כמה אוהבים אותך. כל מה שעשית - עשית על הצד הטוב ביותר. גם בצבא בגולני, גם ביחידת הפיצו"ח, גם בשירות הביטחון. תמיד רצית שנהיה גאים בך. כל יום היית מתקשר אליי כל יום, לשאול מה שלומי. עכשיו לא יהיה מי שישגע אותי שיגיד לי 'יש לי רעיון'. מי יבוא אליי עכשיו הביתה? ישאל למה אני לא עונה? ישגע אותי 'בוא נחזור לאדמה, לחקלאות'? החיים לא יהיו אותו דבר לעולם".