קרב מוחות: החמ"ל החדש של צה"ל שנלחם על היתרון מול חמאס

רשימת האיומים והמטרות ארוכה: מנהרות טרור, ייצור רקטות ומטוסים ללא טייס, תנועות של בכירים בחמאס ואנשי הקומנדו הימי (הנוח'בה) הנחשב ליחידה המובחרת של הארגון, ועוד. את כל אלה צריך ליירט עוד לפני שיגיעו לגבול, לפני שיגבו מחיר דמים.
 

קירות עבים מפרידים בין החדרים של חמ"ל (חדר מלחמה) האיסוף המודיעיני של פיקוד הדרום. מבנה משוכלל, מחולק למדורים, שבכל אחד מהם יושבים חוקרים המתמקדים בתחום אחר אבל לכולם מטרה אחת - איסוף מודיעין 24 שעות ביממה. 
 

הפרויקט הוקם מיד עם סיום מבצע צוק איתן, אז הורה אלוף הפיקוד דאז סמי תורג'מן, להקים חמ"ל שטרם נראה כמוהו בצה"ל. במבנה יושבים היום מיטב המוחות של אמ"ן פיקוד הדרום ו"משחקים" שחמט מול אויב הנחשב איכותי ומתקדם מאוד, כאשר ברור שבצד השני - מרחק כמה מאות מטרים מעבר לגדר, עסוקים בדיוק באותה מלאכה: איסוף מודיעין על צה"ל. 
 

"חמאס מפיק לקחים", אומר סגן אלוף נ'. "זה ארגון שלומד היטב את השטח, בכל הרמות וההיבטים, ומנוהל ביד רמה על ידי מפקדיו בזרוע הצבאית והמדינית".
 

התואר של נ' ארוך: ראש ענף פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) וטו"פ (טרור ופלסטינים) בפיקוד הדרום, והוא מלווה כל תנועה של חמאס כבר ארבע שנים, עוד לפני מבצע עמוד ענן. הוא מכיר את הארגון מכל הזוויות המודיעיניות שלו, כמו גם את הצעדים שעושה הארגון כתוצאה מהפקת לקחים לאחר עימותים עם צה"ל.

 

"כאיש מודיעין אני תמיד מטיל ספק במה שאני חושב", הוא אומר. "איפכא מסתברא, זו דרך עבודה עבורי. אני יכול להיות בטוח בעצמי אבל תמיד אבדוק שוב. כשחוקר בא אלי עם ראיות מודיעיניות, התפקיד שלי כחוקר ראשי זה להטיל ספק. אני לא יודע הכל וחייב לשמור על צניעות".

באיסוף מודיעין, צה"ל חייב להקיף את הכל. עבור החוקר, כל פרט רלוונטי, ממעשיו של האזרח הקטן ועד פעולותיו של בכיר החמאס. "האזרח חי במציאות לא פשוטה ומעניין אותי איך זה משפיע", מסביר סא"ל נ'. "אותי מעניין מה עושה הפעיל שאני עוקב אחריו. כל מה שנמצא בגבולות הרצועה, כולל הזיקות בין המרחבים השונים. מה קורה בין הרצועה לסיני, לאיו"ש, הקשר עם טורקיה, קטאר. אני מחויב לתת התרעה על כל פעיל שמניח מטען על הגדר. על כל ניסיון של ירי תלול מסלול. ואני חייב לתת מודיעין שיצביע איפה ערוך האויב בזמן חירום, אילו מאמצים הוא מפעיל, באילו כלים הוא משתמש, מהם אמצעי הלחימה הייחודיים שלו ואיך הוא עשוי להשפיע במפגש איתנו, איפה האויב ומה סדר הכוחות והעוצמה שלו, ואיך הוא נערך. המודיעין הזה מגיע לאוגדות ולחטיבות וצריך לדאוג שיבינו וילמדו אותו היטב".
 

בכל מדור יושב חוקר בכיר האחראי להעביר את תמונת המצב לראש הענף. באחד החמ"לים פגשנו את סמ"ר נ' שחוקר את המערך הקרקעי של חמאס ואת תפיסות ההגנה שלו. בחמ"ל של נ' אחראים על פעולות הלוחמ"ם (לוחמה מבוססת על מודיעין). "בסופו של יום אנחנו מקבלים את המידע מהאיסוף ומייצרים מסמכים שמגיעים עד לרמה הכי טקטית, כדי לעזור לכוחות גם בנוהל קרב וגם בניהול קרב. בחלק מהמקרים זיהינו את מרחבי ההיערכות של חמאס ואת שיטות העבודה שלו. 
 

"כשיש חיכוך בין הצבא לבין חמאס זה מייצר הרבה מודיעין. החיכוך הזה אפשר לנו להבין את תורת הלחימה שלו. לזה תוסיף את האיסוף היומי מהפעילות שהוא מבצע ומעוד פעולות מודיעיניות שאנחנו עושים, עם נגישות עד לפרטים הקטנים.
 

"אנחנו אחראים להחלטה באיזו שכבה מודיעינית של האויב נחדור ונעמיק וממנו נוציא את המידע. לדוגמה, בצוק איתן קיבלנו מידע על מארב של חמאס באזור מסוים בעזה. על סמך הידע על תורת הלחימה שלו והכרת תוואי הרצועה, ידענו להצביע איך חמאס יפעל ואיפה המארב יתבצע, וגם הבאנו את המידע לכוחות בזמן אמת. הכוחות נסוגו לאחור, ביצעו מעקף ותקפו את המקום. המודיעין שאנחנו נותנים משפיע מאוד על הפעולות של היחידות בשטח. זה משנה את שיטת העבודה, את הקצב, את הזמן והמקום, וכמובן את התוצאה של הפעולות". 

 

סא"ל נ' מסביר כי המטרה היא לעלות על התוכנית המבצעית של חמאס בזמן אמת. "ישבנו ופיצחנו את הרעיון המבצעי של הארגון בזמן המערכה. מה הוא רוצה: לחדור לשטחנו? לבצע פעולות הגנה בשטחו? להשקיע בהטרדת העורף? המטרה היא להבין את ההיגיון שלו. בדרך גילינו שבזרוע הצבאית של חמאס חושבים בדיוק כמונו. הם, ככל הנראה, עושים את הדיונים האופרטיביים שאנחנו עושים. זה ארגון שהתחיל מפעילות טרור והיום הוא צבא לכל דבר. הוא פשוט למד מאיתנו. הוא השתפר, בנה מערכים והתאמן, שיפר התמחויות, ירי נגד טנקים וירי תלול מסלול, וגם חבלה. הכל מופעל היום נגדנו".

מאמץ מיוחד בענף הפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בפיקוד הדרום מושקע במודיעין של הביטחון השוטף. הענף נדרש לספק את ההתרעה לירי, חדירה ועוד. הדרך לדעת מה חמאס רוצה מחייבת את אנשי החמ"ל לעבור בכל הדרגים של אנשי הארגון, מההנהגה, דרך הפעילים ועד אחרון האזרחים ברצועה. 

"אני צריך לעקוב אחר כל דרכי ההתנהגות שלהם", מסביר סא"ל נ'. "בכל פעם שראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה אוכל תירס בחוף הים, אני צריך לחקור מה זה מעיד. האם הוא רוצה להפגין משילות או להראות שהחיים בעזה טובים? כשהנייה בא עם חליפת הצלה לרחוב מוצף בעזה, מה הוא רוצה להגיד? הוא רוצה להפגין משילות. אבל מדוע? האם יש סדקים בהנהגה? למה הוא צריך את הנראות הזו? 
 

"מה עושה לרצועה פתיחת מעבר רפיח? מה קורה לסחורות? לא ברמה של לאן הן מגיעות, אלא איך זה משפיע על החיים ואיך ההנהגה מתמודדת עם זה. מה זה אומר על היחסים עם מצרים ועל היחסים בין הרצועה לסיני? מה פשרה של פגישה בקטאר לדיון בסוגיית הפיוס?
 

"כל הדברים האלה מעסיקים אותנו בכל יום ובכל שעה. זה מחקר ואיסוף. בסוף אני צריך לפשט את זה לשתי שורות. האם העיסוק שלו באירוע מדיני בקטאר יכול להשליך על אירוע צבאי? הדברים צריכים להיבדק. וכשחמאס מתאמן, מה זה אומר? האם הוא בונה חוליה לטווח ארוך או מכין אותה לתקיפה מחר? מה כוונותיו?".
 

אחד החמ"לים הפעילים ביותר בעיקר בעתות שגרה הוא זה של סמלת ר', חוקרת צעירה ומוערכת. "יש המון ארגונים ברצועה וקבוצות המשתייכות לארגונים שונים", היא מסבירה. "פת"ח צבאי, ועדות ההתנגדות, חזיתות שונות ורבים אחרים. ניתן לראות את החלוקה היטב בגדלים: יש ארגונים עם עשרות פעילים, יש עם מאות ויש עם אלפים. המחקר שלי מהווה את ליבת העיסוק המודיעיני בביטחון השוטף, כי שגרת הפעילות שלהם היא פיגועים טקטיים על הגדר, כמו ירי לעבר כוח סיור, ירי פצמ"רים והנחת מטענים. המחקר שלי הוא מאוד אינטימי אל מול הפעילים. אני צריכה להכיר אותם הכי טוב שניתן כדי להצביע על התנהגות חריגה שלהם". 
 

סמלת ר' מסבירה כי עם הזמן התנהלות הפעילים השתנתה, מה שמחייב לעדכן את דרכי המעקב אחריהם. "היום כבר אין פעיל אחד שאומר לפעיל שני, 'אני הולך לבצע פיגוע במקום כזה או אחר'. הם למדו ועדיין לומדים אותנו", היא אומרת. "הם יודעים שאנחנו יודעים לעלות על זה. היום המודיעין בנוגע להתנהגות שלהם צריך להגיע לרזולוציות מאוד מדויקות. התפקיד שלי הוא להכיר אותם אישית ואת ההיסטוריה המבצעית שלהם, כדי להצביע על כוונותיהם".
 

חמ"ל אחר, פעיל מאוד בענף הפח"ע, הוא של רב"ט א', האחראית על המחקר על מערך האש של חמאס. היא צריכה לעקוב אחר הפיתוחים בארגון ולאסוף מידע על הנשק שמגיע לידיו. "חמאס מאיים על העורף ועל הכוחות", היא אומרת. "אלה שני מערכי איסוף שונים. אני חוקרת איך האויב מתנהג בשטח כדי להזהיר את הכוחות איך להתמודד עם האיום. חוקרת את יכולותיו הביצועיות, את הרקטות שהוא מייצר ואת הניסויים שהוא מבצע". 
 

אחת הדוגמאות לניתוח המידע שחוקרת רב"ט א' היא הניסויים שמבצע חמאס בשגרה, ובהם ירי רקטות לעבר הים. "הארגון לומד ומשפר את יכולותיו כל הזמן", היא מספרת, "אין יותר פעילים שמגיעים לגדר ויורים. האיומים הם מסודרים ומורכבים יותר. יש עמדות שיגור בבתי ספר, בבורות שיגור בבתי עלמין, בחממות סגורות ובמבנים של אונר"א. בחלק מהמקומות לא ניתן לראות את הפעיל מגיע ומדליק את הרקטה. הם למדו להסתיר ואנחנו חייבים לשפר את היכולת לאתר אותם".

"החוקרים נחשבים לליבת העבודה המודיעינית", מסביר ראש ענף פח"ע, סא"ל נ'. "אם הם לא יודעים, אף אחד לא יידע. לכן בסיס האיסוף והניתוח מתחיל אצלם. אנחנו נשענים על החוקרים האלה. אני תמיד שואל אותם 'מה דעתכם?'. יכול להיות שבסוף אחשוב אחרת, אבל הדעה שלהם נשענת על ידע ועל יכולת ניתוח. זו הליבה, החלק החשוב. ברוב המקרים הדעה שלהם היא המשפיעה".

מרגע שנפתחת מלחמה עובר החמ"ל לטפל בזווית השנייה של ייעודו: הוא נדרש לספק מודיעין על המערכים של פעולות קרקעיות ומערכי האש של חמאס, מערכים התקפיים והגנתיים. "בזמן מלחמה אני מחויב לתת את המידע על הרציונל של הפעלת האש של חמאס", מסביר סא"ל נ'. "אם אדע למה הוא יורה ואראה לאן הוא יורה, אדע איפה אני יכול לפגוע בו. אם אני מגלה למשל שהוא רוצה עכשיו להטריד את העורף, אני יכול לפעול בנקודה מסוימת שמרתקת אותו. את כל המידע הזה צריך לאסוף. זו כמות עצומה של מידע שיש לחקור ולהביא ברמה הברורה והחדה ביותר אל הגורם הרלוונטי. אני לא יכול לשלוח מפקד לשטח עם אוגדן. אני צריך לתת תוצר רלוונטי מי יורה, מה, מתי, מאיפה. אם אני אומר לו שייזהר כי יש חשש לחדירה, אני לא מסייע. אני צריך להגיע מי החוליה, מה היכולות שלה, מתי היא מתכוונת לחדור ומאיפה, והכל בשתי שורות".
 

כאמור, החוקרים נדרשים לרמה גבוהה של יכולת הבחנה בין עיקר לטפל, לברור מתוך הררי המידע את השאלה והתשובה המרכזית, את מה שבאמת חשוב. "נניח שיש לי נגישות מודיעינית לכוח מסוים", מוסיף סא"ל נ'. "בסוף החוקר צריך לדעת למי הוא נגיש, לנתח את המידע ואז לבחור מי הכי מעניין אותנו מבין כולם. לברור מי הגורם המשמעותי שדרך התנהלותו אנו יכולים לאסוף את המידע. יש לא מעט גורמים עוינים ברצועה, והשאלות הן: מי רלוונטי, באיזו שיטת איסוף להשתמש, כמה אותו גורם מסוגל לשמור על סוד, מה שמעיד על החשיבות שלו. מודיעין הוא כמו דיג בבריכת מים מלאה במידע. צריך לדעת לדוג את דג הזהב, להביא תשובות לשאלות הקשות".

בסוף כל יום מונחת על שולחנו של ראש הענף תמונת מצב, המועברת לגורמים באמ"ן ולכוחות בשטח. את אופי אירועי הלילה והיום שלמחרת קובעת אותה תמונה שנכתבת על ידי טובי המוחות של הענף בפיקוד הדרום. חוקרים שחיים ונושמים 24 שעות ביממה את המציאות בעזה. קרב המוחות והטכנולוגיה מול אנשי המודיעין בצד השני, שגם הם לא נחים רגע, הוא שקובע כיצד יתנהל העימות בשטח, באיזה צד יהיו נפגעים ואיפה יסמנו עוד פעולה מוצלחת, או כישלון.