טוב, אין ברירה, צריך היום לערוך סקירה על דוד המלך. כן, זה שכולנו שרים עליו "דוד מלך ישראל" ו"דוד יפה עיניים" ומיליוני אנשים בכל העולם נקראים על שמו. והכל בגלל אלוף במילואים גרשון הכהן, שידיעתו בסיפורי התנ"ך כל כך לוקה בחסר, שצריך להשלים, כי הוא התחיל להשוות באופן עילג, טיפשי וחסר שחר את דוד המלך לתת-אלוף אופק בוכריס. אז קח מחברת ועט, אלוף במיל' הכהן, ותרשום, ובסוף הרצאה אעשה לך בוחן פתע על השאלה: דוד המלך, גיבור או תחמן, פושע וחרמן?
נו טוב, אז האלוף במיל' כבר התנצל - למה אתם האלופים, במקום להגיד שטויות ולהתנצל, לא מתחילים ישר בטקסט של ההתנצלות? הייתם חוסכים מעצמכם את המבוכה - ואמר שלא התכוון שתת-אלוף אופק בוכריס ודוד המלך חד הם, כי צריך להסתכל על הישגיהם וגבורתם ולחסר מהם את המגרעות. אבל ההתנצלות לא מעידה כלום על האומר, ובכל זאת נשארנו עם התובנה שכאשר מנהיג צבא יש לו חשיבות עליונה, צריך לדעת לתמרן, בינה לבין חטאיו, או כמו שאמר הכהן: 'אני בעניין הזה עם התנ"ך, דוד נשאר מלך ישראל למרות שבעניין שלו אין דיון מה היה עם בת-שבע'. גם פה אתה קצת בור, כי יש דיון גדול על העניין של בת שבע".
אז תקשיב, האלוף במיל' הכהן, מה אתה יודע על דוד המלך חוץ מפרשת בת שבע? אתה לא יודע הרבה. אבל חוקרי ההיסטוריה, שנדרשו לא מזמן לאישיותו של דוד המלך, ועל סמך התנ"ך ועל סמך מחקרים היסטוריים מקיפים, הביאו לנו בסרט תעודה מהמם את האמת. דוד המלך, מסכמים כל החוקרים, הוא ראש משפחת הפשע הראשון בתולדות האנושות, מאפיונר, ציני, שקרן, חסר מעצורים, דון המאפיה היהודי הראשון, שכדי להתקדם הרג בלי מצפון, גם את בני עמו, גם את חייליו וגם אחדים מבני משפחתו. הקריירה של דוד המלך התחילה באותו מפגש עם גוליית. אגב, אם האבן המפורסמת מכף הקלע של דוד הייתה מפספסת בשלושה סנטימטרים, כל ההיסטוריה של עם ישראל הייתה נראית אחרת, אבל ניצמד לתנ"ך ולעובדות.
הבעיה היא שהירייה המדויקת למצחו של גוליית הכניסה את דוד הצעיר לשיגעון גדלות ולכן הוא הקים מיד צבא חיילים שכירי חרב, פושעים בעיקרם, שבלשון מכובדת התנ"ך קורא להם 'מרי נפש'. נו, לא נעים להגיד שדוד המלך שלנו הקים לגיון זרים. ויחד עם דוד הם משתפים פעולה עם האויב ועם הפלשתים. הם תוקפים יישובים ישראלים באזור גת ואת השלל הם מביאים לנשיא הפלשתי. הפלשתים, מצידם, ממליכים את דוד על יהודה, בעזרת הכתר שאיכשהו הגיע אל דוד מראשו של שאול, הראש הערוף של המלך שכזכור נפל בגלבוע על חרבו.
דוד לא מסתפק בזה, הוא נלחם בנסיך הטבעי, באיש-בעל, בנו של שאול המלך, בתמיכת הכנופיה שלו, אותה הכנופיה. בשורה של חיסולים בסגנון המאפיה הסיציליאנית, יואב רוצח את אבנר ואז נרצח באופן כזה או אחר איש-בעל. הרוצחים מביאים לדוד את ראשו. אבל, ממש כמו בסצנה מהסנדק, דוד, כדי לצאת טוב, כדי שבעוד 3,000 שנה ידבר עליו אלוף גרשון הכהן, דוד אומר 'מה אתם מביאים לי את זה, זה לא בסדר', ומוציא להורג את הרוצחים. ועכשיו הוא ממש נראה כבר כמו דון קורליאונה. ואז הוא מחסל את שבעת הנכדים של שאול, כך או אחרת, מחסל אותם, ונשאר שליט יחיד, ואין יותר טוענים לכתר.
עכשיו דוד יוצא למסע כיבושים מטורף באזור. הוא כובש את המואבים, ומנהל מלחמת-עולם עם הארמים, שזה הסורים של היום, וכמובן עם שאר העמים שמסביב. הצבא של דוד הוא צבא אכזרי להפליא. את המואבים הוא משכיב על האדמה, מביא חבל מדידה, ומי שגבוה בסנטימטר מהמידה שאמור להיות חייל, נערף ראשו. דוד הביס את כל השכנים והקים אימפריה מהפרת בצפון-מזרח עד לסיני שבדרום, מהים במערב עד הרי ירדן במזרח. אבל במקום להכריע את העמונים, הוא שולח לשם את שר הצבא יואב, ויושב בג'קוזי. מהחלון הוא רואה את בת-שבע יפת המראה והם מתחילים להתעסק. הם לא משתמשים באמצעי מניעה והיא נכנסת להריון ממנו.
אפילו התנ"ך מריח את הצחנה האיומה
ואפילו התנ"ך שמריח את הצחנה האיומה הזו, שעכשיו אנחנו משווים אותה לבוכריס, וכתוב בספר שמואל: 'וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני אדוני', אתה שומע את זה מר גרשון הכהן? 'וירע הדבר בעיני אדוני'. זה לא שאין דיון בעניין כמו שאתה אומר. אלוהים כעס מאוד על דוד המלך. גם לישראלים קצת נמאס מדוד בתקופה ההיא, ואפילו בנו אבשלום כבר מנסה להדיח אותו. אבל גם אבשלום מוצא את מותו בקרב, או ליתר דיוק נרצח על ידי שר הצבא יואב. ואז הכל בסדר. דוד מולך 33 שנה ונחשב עד היום לגיבור האומה. והיום אנחנו שרים 'דוד מלך ישראל'. אבל בואו לא נחביא את האמת, לצד הקמת האימפריה הישראלית וכיבוש ירושלים, דוד הוא לא בדיוק המופת לשליט מוסרי הגון, אלא ראש משפחת פשע. כלומר, ההתנצלות שלך, גרשון הכהן, גרועה מהדברים המקוריים שלך. עדיין אתה מתעקש על כך שגבורתו של אדם עומדת לו (כך במקור) וכל כך צדקת, לפחות בעניין העומדת.