סגן מפקד הפלוגה של אזריה: חיילים אמרו שהם מפחדים לירות כדי לא להסתבך

הסתיים שבוע הדיונים העמוס במשפטו של החייל היורה אלאור אזריה, הנאשם בהריגת מחבל פצוע בחברון בחודש מרץ האחרון. היום (חמישי) העידו נהג האמבולנס והפאראמדיק מחברון, זכי יהב, אולם העדות המשמעותית היתה של סגן מפקד הפלוגה של אזריה, סגן י', שהיה אמור להעיד מטעם התביעה, אולם היא ויתרה עליו ולבסוף הוא הפך לעד מטעם ההגנה. עדותו של סגן י' לא הסתיימה והוא ימשיך את דבריו ביום ראשון. 

בסיום הדיון אפשרה השופטת לאלאור אזריה לצאת לחופשה בת 26 שעות לבקר את אביו, המשתקם מאירוע מוחי שעבר. אזריה יתייצב עד כניסת שבת בחזרה לבסיס.

בית הדין, שקיים דיונים שלוש פעמים השבוע, אמר כי הוא מבקש לסיים את העדויות עד סוף ספטמבר ובתקופת החגים להכין את הסיכומים, מה שמראה כי ההכרעה בדין קרובה. בין עדי ההגנה שצפויים להיות הם סגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין, אלוף במיל' דן ביטון ופרופ' יהודה היס, ראש המכון לרפואה משפטית לשעבר, שאתמול פורסם כי קבע שהמחבל לא נהרג מהירי של אזריה.

בתחילת הדיון נשאל סגן י' על יחסיו עם מפקד הפלוגה, רס"ן תום מעין.

הסנגור: אתם חברים?

העד: "כן"

הסנגור: היו ביניכם חילוקי דעות מקצועיים?

העד: "היו חילוקים בעיקר במידת התגובה בכל מיני אירועים, בעיקר במארבי ירי בגוש עציון נגד מיידי אבנים. כשהוא היה בגזרה הוא לא היה מאשר ירי וכשאני הייתי מפקד בגזרה הייתי מאשר ירי. חילוקי הדעות היו מקצועיים ועל התנהלות באירועים". י' הוסיף כי "הוא מאמין שאם מתבצע אירוע פח"ע, צריך להגיב באמצעים שיש לנו, גם בזריקות אבנים". 

לאחר מכן שאל הסנגור על דברים שאמרו המח"ט והמג"ד וכיצד הם השפיעו על עדויות החיילים. לדברי סגן י', "היו שיחות שמפקד הפלוגה ובכירים נוספים בהן אמרו שמה שקרה באירוע היה חמור - עוד לפני שחיילים העידו במצ"ח".
הסנגור: "כשמג"ד ומח"ט אומרים שזה אירוע חמור - זה משפיע על עדות החיילים".
י': "אם מפקדים אומרים כאלה דברים ברור שזה ישפיע על החיילים".

הסנגור ציטט חייל שטען בעדותו שכל השיחות בהן מפקדים בכירים אמרו שזה לא בסדר מה שקרה באירוע ושאל כיצד זה משפיע על החיילים. על כך ענה סגן י' כי "חיילים דיברו איתי לכל אורך הפרשיה, גם כאלה שרצו לברוח וללכת". לדבריו, הדברים של המפקדים על חומרת האירוע השפיעו גם עליו. 
הסנגור: "היתה השפעה של דברי המפקדים על עדויות של חיילים במצ"ח".
התובע: "כל עדי התביעה אמרו בעדותם שהם אמור במצ"ח אמת".

לדברי סגן י', הוא לא הסכים עם דברי בכירי הצבא כי מדובר באירוע לא תקין, "אבל אני במערכת צבאית וזאת ההנחיה". הוא התייחס לדברים של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ושל המח"ט לאחר האירוע. "לא חשבתי שמדובר במעשה פסול, איך שאלאור הציג אותו בפני. זו תחושה סובייקטיבית. אנחנו באזור מסוכן. היה אירוע אחר בקריית ארבע שבו היה חשש ממטען.

הסנגור: "מדוע אתה ומפקדים ממשיכים להגיד לחיילים שזה מעשה פסול?"

סגן י': "אישית לא אמרתי שאלאור שיקר. אני מנסה ופועל עם המפקדים להשאיר את החיילים בפלוגה".

עוד אמר י', כי האירוע משפיע על הפעילות המבצעית. "שמעתי השבוע חיילים מפלוגה אחרת ולפני שחרור שסיפרו שהם משתדלים להימנע מירי, כדי לא להסתבך ולהגיע לחקירות. גם בפלוגה חיילים הביעו חשש". לדבריו, "המח"ט, המג"ד והמ"פ אמרו שאלאור שקרן, אבל רוב החיילים חושבים אחרת".

ראשון העיד היום נהג האמבולנס, זכי יהב, המתגורר בקריית ארבע, המשמש כפאראמדיק. "בזירה היה חוסר פיקוד מוחלט, היה בלגן גדול. שמעתי צעקות וגם צעקו צריך חבלן דחוף", סיפר על הרגעים לאחר האירוע. 

הפרמדיק התייחס לחשש מפני מטען וסיפר כיצד טיפל בפצוע תחת החששות הכבדים. "היתה עלייה והתחלתי לרוץ לזירה עם הפצוע. פחדתי שאני הולך להתפוצץ. במשך 22 שנים נתקלתי באוטובוסים מתפוצצים. ראיתי המון. בזירה הזו היתה המולה ותחושה קשה".

"נתתי טיפול ראשוני לפצוע", הוסיף יהב, "הפרמדיק הצבאי שחברתי אליו בנט"ן של הצבא, הצעתי לו לחזור לזירה לטפל בפצועים. הוא אמר לי שהאירוע לא הסתיים ולא היה 'זיכוי' של המחבלים. הוא אמר לי שחבלן צריך להגיע". 

יהב שהצטרף לכוח הצבאי סיפר על הפחד ששרר בזירה: "באמבולנס הצבאי אמרו שמדובר בפעילות חבלנית עוינת. בדיווח בקשר נמסר על פצוע דקירה. בשטח לא אמרו משהו מעבר לזה... כשהגעתי לזירת האירוע היו צעקות אימה גם של אנשים שבדרך כלל רגועים על יד זירה מסוכנת". לדבריו, בין הצעקות שנשמעו: "סכנת חיים", "המחבל זז", "יכול להיות שהוא ממולכד", 'לא להתקרב אליו'". יהב הוסיף כי "התחושה היתה 'לצאת מהזירה כמה שיותר מהר'".

סנגור: "המ"פ סיפר בעדות ששבוע קודם אמבולנס לא נתן טיפול ושיש שם אנשים ציניים".

פרמדיק: "אנחנו עושים יומם ולילה לטפל בפצועים. לא אחת ולא שתיים, גם אני פיניתי מחבלים פצועים".

לדברי הפרמדיק, "עד לשלב האירוע הזה הנוהל היה חד משמעי שרק חבלן מזכה את הפצוע". העד הוסיף כי החבלן לא הגיע. "צה"ל אמור היה להביא חבלן, הזירה בשליטתו".

פרמדיק: "בחברון לא הכל מתנהל רוטינית. כדור שירה מחבל עבר מעל ראשי. בחברון אין סדר".

סנגור: "היה איום מטענים בזירה הפעם?"

פרמדיק: "איום מטענים קיים כל הזמן. אסור לנו כחובשים להתעלם ממנו".

שופטת: "באירוע הזה היה חשש למטען?"

פרמדיק: "בזירה הזו שהייתי בה. אני אומר את זה מידיעה. היה פיגוע דקירה. אני מחכה בראש שהמחבל יכול להביא בעקבותיו מחבלים נוספים. היה חשש מפיצוץ".

סנגור: "התובע אמר שכל עניין המטען זה היה פיקציה".

פרמדיק: "מסוכן להגיד את זה. אין פיקציה בחברון. אסור להגיד את זה כי מסכן חיי אדם... מי שנמצא בזירה יכול להרגיש בסכנה. אסור לפסול את הרגשתו. הוא בזירה".

סנגור: "כאיש מד"א מנוסה בגזרה, מה דעתך על הטענה שמי שבא לבצע פיגוע סכין, לא יבצע פיגוע מטען?"

תובע: "העד הזה לא מומחה לעניין המבצעי".

שופטת: "אתה מכיר אירוע מכל ניסיונך המקצועי שבו מחבל שדקר עם סכין נשא חגורת נפץ?"

פרמדיק: "אני לא מכיר... לא ראיתי את המחבלים בזירה... לא ראיתי את אלאור בזירה... אנחנו מטפלים ללא הבדל גזע, דת ולאום".

לאחר הפסקה קצרה בדיון, פעיל למען שחרור החייל, רן כרמי בוזגלו, החל להפריע ולקרוא קריאות מחאה במגפון. הפעיל יצא נגד השופטים והפריע לסדרו התקין של הדיון. שוטרים הגיעו למקום ולאחר מעצרו של בוזגלו, התחדש הדיון.

תובע: "בעדותך במצ"ח לא אמרת על סכנה מיידית".
פרמדיק: "חקירת מצ"ח נמשכה שלוש שעות והיא היתה קשה".
תובע: "מדוע לא אמרת בעדותך במצ"ח שהיתה סכנת חיים?"
פרמדיק: "בעדות שלי במצ"ח לא מיציתי את הרגשתי".
תובע: "אמרת שהיה חוסר פיקוד מוחלט. בחצי דקה בזירה אפשר לקבוע את זה?"
פרמדיק: "נכחתי בעשרות אירועים. בנוכחות צבאית רואים פיקוד ופריסה מסביב לזירה וזה לא היה שם". תובע: "הערת על זה למישהו?"
פרמדיק: "לא".
תובע: "אני מתפלא על חוות הדעת הפיקודיות שלך".
 

"ייתכן שהירי בראש בוצע בנפגע ללא דופק"

המשפט היום ממשיך לאחר שאתמול פורסם דוח פתולוגי חדש שיכול לשנות את התמונה. לפי הדוח, כאשר אזריה ירה המחבל כבר לא היה בחיים. לפי הפרסום אמש ב”מבט” בערוץ 1, הדוח, שהכין פרופסור יהודה היס, מנהל המכון לרפואה משפטית לשעבר, יוצג בשבוע הבא בבית הדין הצבאי ביפו. היס דחה את ממצאי הניתוח הפתולוגי הקודם שנערך וקבע ממצאים שונים לגמרי. בדוח נכתב: “סביר להניח שמות המנוח נגרם מכשל נשימתי חריף בשילוב עם תסחיף אוויר ללב ולמוח, בעקבות פגיעה בריאה הימנית, על ידי שני קליעים. פגיעת הקליע בראש נגרמה קרוב לוודאי אחרי המוות של המנוח”.

“שני הקליעים חדרו לבית החזה וגרמו לפגיעה הקטלנית”, נכתב עוד בדוח, “ייתכן שהירי בראש בוצע בנפגע ללא דופק”. על תנועותיו של המחבל אחרי נטרולו כתב היס: “תוצאה מרפלקס בלבד”.

בניגוד לחוות הדעת של היס, הפתולוגית שניתחה את גופת המחבל, עו”ד וד”ר הדס גיפס, קובעת: “מותו של המחבל נגרם כתוצאה מהירי בראשו”. “יש להניח כי אם לא היה נורה בראשו, ייתכן שהיה חי”, היא העידה בבית הדין הצבאי ביפו. “הדימום מצביע על כך שבזמן הירי לבו של המנוח היה בחיים. בגלל ההרס הרב בראש, קשה לשחזר את פצע היציאה. רקמת המוח נמעכה כמעט לגמרי. יתר הפציעות של המחבל לא הראו על סכנת חיים, ואם היה מקבל טיפול רפואי, היה ניתן להצילו”.
 

משפחתו של אזריה: "אנחנו מרוסקים"

בתוך כך, הצרות ממשיכות להכות בבני משפחת אזריה. שלושה שבועות לאחר שאביו של אלאור, צ’רלי, לקה באירוע מוחי קשה, שממנו הוא עדיין מנסה להשתקם, אחיו ויקטור, שמלווה את אלאור מהיום הראשון, לקה בהתקף לב ואושפז בבית חולים. נראה שבני המשפחה מוכנים לעשות הכל כדי לסייע לאלאור, ולשם כך צילמו אתמול את הדוד החולה בבית החולים. במקביל, אחותו של אלאור, אתי, פנתה לתביעה הצבאית וביקשה שיאפשרו לאלאור לבקר את אביו ואת דודו בבתי החולים.

“זה חמישה חודשים שמשפחתי ואני נתונים בסיוט מתמשך”, כתבה אתי. “אבי צ’רלי לא יכול היה לעמוד בכאב הנורא והתמוטט בתחילת החודש. הוא עבר אירוע מוחי וכעת נמצא בשיקום, לומד ללכת ולתפקד מחדש. כעת הוא אפילו לא יכול להגיע לדיונים לחזק את בנו ולתמוך במשפחה. מומחי רפואה קבעו חד־משמעית שנוכחותו של אחי ליד אבי נחוצה לשיקומו הרצוי. מדוע אין מאפשרים לאחי להיות עם אבי?! מהיכן הרוע הזה? וכאילו לא די בכך, אתמול התמוטט דודי האהוב ויקטור, וכעת הוא מאושפז במחלקת לב. ויקטור מילא את מקומו של אבי בשבועות האחרונים ודאג לאחד את המשפחה המרוסקת: להביא את אמי לבקר את אחי ולאולם הדיונים, לשבת לידינו בדיונים עד השעות המאוחרות של הלילה, להרגיע את אמי, שלא יכלה לשאת עוד את ההתעללות בנו”. האחות קראה לתביעה הצבאית להתחשב במשפחה ולאפשר לאלאור לבקר את האב והדוד בבתי החולים.