מאסר עולם ופיצויים בסך מליון ו-750 אלף שקלים, זה העונש שנגזר היום (רביעי) על רוצחה של דפנה מאיר ז"לבפיגוע ב-17 בינואר ביישוב עתניאל. הנאשם, נער בן 15 ששמו אסור לפרסום, הורשע על פי הודאתו בעבירה המקבילה לעבירת רצח בדין הישראלי.
בית המשפט הדגיש כי העונש הראוי לנאשם, אשר ביצע את מעשה הרצח באכזריות בלתי רגילה ובדם קר, הוא שלילת חירותו לכל החיים - והמליץ לכל ועדה או גורם מוסמך שידון בעניין בעתיד להימנע משחרורו המוקדם.
על פי כתב האישום שהוגש נגד הנער לפני כחודשיים וחצי, הוא החליט לרצוח יהודים לאחר שצפה במהדורות החדשות הפלסטיניות, שבהן הוצגה ישראל כרוצחת פלסטינים. בערב הפיגוע הוא ראה את מאיר משוחחת בטלפון בכניסה לביתה והבחין בה יחד עם שניים מילדיה. לאחר שהעבירה את הטלפון לאחד מהם, הוא התנפל עליה בכניסה לביתה ודקר אותה פעמים רבות בפלג גופה העליון, בעוד ילדיה חוזים במעשה.
מאיר התמוטטה לבסוף, לאחר מאבק ממושך, על גבה. בשלב זה ניסה הנער לשלוף את הסכין שנעץ בה, אך לא הצליח – והחליט להימלט מן המקום. כשהגיע לביתו הוא שטף את ידיו מהדם והתיישב לצפות בסרט. דפנה הספיקה להתקשר לכוחות הביטחון כדי לדווח על שאירע בטרם מותה
בעלה של דפנה, נתן, אמר בתגובה לגזר הדין: "זה לא בדיוק יום שמח עבורנו אלא עוד יום שמזכיר לנו את מה שעברנו. אני חושב ומאמין שמחבלים ורוצחים לא צריכים להסתובב בינינו. אביו של המחבל ביקש שלא יחמירו עם הבן שלו. אני אמרתי בבית משפט שאם בני היה עושה דבר כזה, הייתי מבקש שישב בכלא עד יומו האחרון. לא מגיעה טיפה חמלה למי שנוטל נפש ועוד בדרך כזו. זה העונש הכי כבד שאפשר".
מאיר הוסיף: "אני אמרתי דבר פשוט: מי שזכאי היה לחמלה זה הילדים שלי ואני. ואנחנו, האזרחים השפויים שחיים במזרח התיכון, זכאים שלא יסתובבו בינינו נוטלי חיים. לא תהיה לנו טיפת חמלה כלפיהם. ביקשתי מהשופטים להעביר את זה הלאה".