שחקן חדש־ישן צפוי להשתתף בקרוב בפעילות המבצעית של צה"ל: מערכת "ריצוף" של חיל ההנדסה. המערכת, שמיועדת לתת מענה בנטרול שדות מוקשים ובטיפול במטענים מוסתרים, נמצאת בפעילות בצבא כבר שני עשורים. אולם ההתקדמות הטכנולוגית הפכה אותה למסורבלת ולא רלוונטית, ולכן בצה"ל הבינו כי יש צורך ממשי בשדרוגה.
התעשיות הביטחוניות הציגו שדרוג ניכר, שעלותו נאמדה במאות מיליוני שקלים. אולם העלות הגבוהה הביאה את צה״ל לשקול לוותר כליל על המערכת. אופציה נוספת, שנבחרה בסופו של דבר, הייתה לשפר אותה בעזרת אנשי הצבא. התוצאה: המערכת שודרגה והעלות התכווצה.
"ענף מערכות נשק הוא שאחראי לפיתוח מערכות נשק לזרוע היבשה", מסביר רמ"ד הענף, רס"ן פליקס שוב.
"כשמערכת הריצוף התיישנה, היה צורך לחדש אותה. אבל אם היינו הולכים לתעשייה ביטחונית, זה היה עולה לנו הרבה מאוד. עשרות מיליוני שקלים מעבר למה שציפינו. אז לקחנו החלטה לפתח אותה לבד. הקמנו צוות פנים צבאי עם מומחים מתחום האלקטרוניקה והחשמל, והעלות ירדה פלאים. 65% פחות מההצעה המקורית", הסביר.
מערכת "ריצוף" כוללת מארז של כ־20 רקטות, המותקן על חלקו האחורי של רכב קרבי משוריין ומופעל בשלט רחוק. יש לה אפשרות פעולה אוטומטית, חצי־אוטומטית וידנית, והיא מסוגלת לירי מהיר של רקטות, במטחים או בבודדות. את המארז אפשר לטעון מחדש גם בתנאי שדה.
איך זה עובד? הרקטות מכילות דלק נוזלי וכוללות מערכת הגנה מפני התפוצצות לא יזומה. כאשר הרקטה פוגעת במטרה, משתחרר ענן דלק־אוויר. כשהרקטה מתפוצצת היא מדליקה את הענן תוך יצירת הדף רב, הגורם לפיצוץ כל המוקשים שבסביבה.
מטח של רקטות ריצוף יכול ליצור מעבר נקי בשדה מוקשים באורך 100 מטר וברוחב 6־8 מטר. באותה שיטה היא יכולה לנקות שטח שחשוד כממולכד. "הכנסנו פיתוחים טכנולוגים, כולל שינוי מהפכני בתפעול המערכת", אומר רס"ן שוב. "בעבר היה קשה לאמן את הלוחמים בגלל המורכבות שלה, אז פישטנו את התפעול של המערכת, וכיום כל אחד יכול, כמעט ללא הדרכה, לשדר רקטות לנטרול מוקשים ומטענים".
השבוע לפני: ועדת כהן פרסמה את מסקנותיה בנושא הטבח בסברה ושתילה. 7.2.1983
השבוע לפני 34 שנים הגישה ועדת כהן, בראשות השופט יצחק כהן, את מסקנות החקירה שערכה בנושא הטבח בסברה ושתילה. את הרצח ביצעו אנשי הפלנגות הנוצריות ב־16־18 בספטמבר 1982, במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, במאות תושבי מחנות הפליטים הפלסטיניים סברה, שתילה, בורג' אל־בראג'נה ושכונת אל־פאכהאני שבמערב ביירות.
אף שהטבח בוצע בידי הפלנגות, נתפסה ישראל כמעורבת בו, הרי צה"ל שלט באזור, והפלנגות נכנסו למחנות באישור. מסיבה זו קמה סערה ציבורית בישראל לאחר היוודע ממדי הטבח, והיא הגיעה לשיאה עם הפגנת השמאל הגדולה שארגנה תנועת "שלום עכשיו".
בעקבות הלחץ הציבורי הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, שבראשה עמד, כאמור, נשיא בית המשפט העליון, יצחק כהן, וכיהנו בה השופט אהרן ברק והאלוף (מיל') יונה אפרת. הוועדה קבעה שלא נמצאו הוכחות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך טענה שקציני צה"ל ידעו בשלב מסוים על התרחשות הטבח ולא פעלו בנחרצות להפסיקו.
ההמלצות האישיות של הוועדה היו, בין היתר, לסיים את כהונתו של שר הביטחון אריאל שרון. שרון סירב להתפטר, אך בעקבות החלטת ממשלה הועבר לתפקיד שר בלי תיק. הוועדה מתחה ביקורת על תפקודם של הרמטכ"ל רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי ומפקד גזרת ביירות תא"ל עמוס ירון. על ראש אמ"ן אלוף יהושע שגיא אמרה הוועדה שהוא העריך נכונה את תוצאות הכנסת הפלנגות למחנה הפליטים ואף הזהיר מפני טבח אפשרי, אך קבעה כי אזהרותיו לא היו בולטות דיין וביקרה אותו כי לא העביר בזמן את המידע לקברניטים.
על ראש הממשלה מנחם בגין אמרה הוועדה שהוא לא העריך נכון את התוצאות הצפויות ממתן רשות לפלנגות להיכנס למחנות הפליטים, ועל שר החוץ יצחק שמיר נאמר שהתעלם מהמידע שנמסר לו על אודות הטבח ולא פעל להפסיקו.
תפיסה חזותית
הבודקים הביטחוניים של רשות המעברים במשרד הביטחון ושב"כ עצרו ביום שני מאות חבילות דואר במעבר ארז. החבילות, שעשו את דרכן לעזה, הכילו מוצרים אסורים, בהם רחפנים, מנועים זעירים, מצלמות נסתרות, מצלמות זעירות, סמני לייזר, כוונות לייזר לנשקים ומוצרים נוספים שנרכשו באינטרנט.
אהובת הספן
כנס מיוחד לסיכום תוכנית העבודה בזרוע הים התקיים השבוע בראשות מפקד החיל, אלוף אליהו (אלי) שרביט ובהשתתפות כלל אנשי הקבע בזרוע. בד בבד נערך כנס מיוחד לנשות אנשי הקבע, שהובילה אתי שרביט, רעיית מפקד הזרוע. בנות הזוג הוזמנו לשתף בקשיים ובחוויות הכרוכים בחיים המשותפים עם איש ים.