ירי בטיול בר המצווה: 24 תלמידים ומלוויהם שיצאו ביום חמישי לטיול בר מצווה סמוך ליישוב מגדלים שבשומרון, הותקפו ע"י פלסטינים והסתתרו במערה עד שהגיע הצבא לחלצם. אחד מההורים המלווים שהסתתרו עם הילדים, ניסה להדוף את התוקפים ואף נפצע בעצמו. כעת הוא נחשד בגרימת מוות ברשלנות של פלסטיני שלא היה מעורב באירוע ואף נחקר בעקבות כך. הבוקר (ראשון) סיפר אותו האב בשיחה עם כאן 11 רשת ב' על שאירע, וטען כי למרות החשדות נגדו, הוא כלל לא ראה את התקרית בה נהרג הפלסטיני: "אני לא יודע איפה הוא נהרג בכלל".
לדבריו, "היה לי את הצידוק החוקי ובטח המוסרי להרוג שם אנשים שסיכנו את החיים שלי ושל הילדים בצורה חד משמעית, אבל הבנתי שאם זה להגיע לשם הסיכוי שלנו לצאת בחיים קטן. הגענו למצב של מגע ממש וחטפתי אבן בראש, דיממתי ואיבדתי הרבה דם".
"יצאנו לטיול בר מצווה של ילד והחברים שלו, ביניהם גם הבן שלי. הצטרפתי כהורה מלווה והיינו 22 ילדים ושני מבוגרים", סיפר על מטרת הטיול. "אחרי שעה, אולי 50 דקות, באופן פתאומי הותקפנו מלמעלה. הם עשו את זה בצורה שקטה, היינו ערניים למרות שהיינו באזור פתוח ורחוק מהמקום המיושב. מטר פתאומי של אבנים הגיע, נצמדנו לקיר המצוק וההורה השני יצא לסריקה כדי לראות מה קורה. אני נשארתי לגונן על הילדים, נכנסנו למערה סמוכה שהייתה באזור ועמדתי בפתח שלה. נוצרו שני מוקדים לאירוע כי ההורה השני ניהל איכשהו קרב מולם, אני רק שמעתי צעקות ויריות, לא ראיתי מה קרה".
איך הגיבו הילדים?
"נכנסו למערה והילדים ישבו בפנים. היו כל מיני סוגים של תגובות של הילדים: חלק הגנו על חברים, חלק התפללו תהילים ושמע ישראל. היו שהיו יותר אקטיביים וקרביים והתארגנו לקרב אם יתקפו אותנו. אני הייתי עם האקדח שהיה בידי, ניסיתי להרחיק אותם. הייתה לי מחסנית אחת ולא הרבה כדורים. יריתי לשני הכיוונים לימין ולשמאל. זה החזיק רבע שעה, אולי 20 דקות ובאיזשהו שלב זיהיתי שהתחמושת אוזלת ושהמצב מחמיר. נכנסה כמות גדולה של רעולי פנים והם החזיקו מוטות ברזל".
לדבריו של האב, הוא ניסה תחילה ליצור שיח עם הפלסטינים: "הם התקרבו והגיעו למערה, ניסיתי להגיע להבנה עם איזשהו גורם מהם ולהסביר לו שמדובר בילדים. ניסיתי לדבר אבל מהר מאוד זה הדרדר שוב. הם נכנסו עם אבנים ואלות והשתלטו עלינו".
מה הם עשו איתכם?
"כל הזמן שניהלתי ירי ההמון עוד לא התקבץ. זו סיטואציה קשה מאוד הם בפירוש פוגעים בילדים. זרקו גז פלפל אליהם, בעטו, זרקו אבנים, הם חטפו אגרופים ואלות. המוות שלנו בפירוש ריחף בחלל האוויר, זו הייתה אפשרות מאוד מעשית. זה כבר לא היה רלוונטי לדבר איתם אז ניסיתי פשוט לגונן על הילדים. עמדתי בינם ובין הערבים וחטפתי את רוב המכות".
איך זה נגמר?
"אחרי זמן רב מידי לטעמי שהילדים חוטפים אבנים ועוברים סוג של שוד, הגיעו קציני צה"ל. הם לא עצרו אותם, לא הבריחו אותם יצרו מעין מסדרון עבורנו וחילצו אותנו".
הפלסטינים נשארו שם?
"זה קשה מאוד לדעת מי תקף ולמה. חלקם בוודאות מאלה שתקפו ושדדו נשארו שם עד הרגע האחרון. צה"ל התמקד בחילוץ שלנו וטוב שכך".
מה עם הפלסטיני שנורה ונהרג?
"לא ראיתי את זה קורה ולא ידעתי שזה קרה".
זומנת לחקירה, אתה חשוד בגרימת מוות ברשלנות
"נכון. שוחררתי מבית החולים והתכוונתי להגיש תלונה על ניסיון לרצח ועל שוד ובסוף נחקרתי על שימוש רשלני בכלי ירייה וגרימת מוות ברשלנות. התחושה שלי ברגע שנלקחתי לחקירה הייתה קשה נורא, תחושה של עוול נוראי. אני עובר סיטואציה כזאת, יצאנו משם בנס והערבים שהשתתפו בלינץ' הזה, בניסיון הרצח, הם כולם במיטות בכפר ואני הותקפתי ונחלצתי בנס. ואני נמצא תחת חקירה ובאזהרה? מה המשטרה ציפתה שיקרה? שאפתח חולצה ואתן להם לירות בי? זה אבסורד".