הפלת מטוסי נוסעים, הפצצת אצטדיון: תוכניות שרון לחיסול עראפת

הסתבר כי חששותיו של עברי היו במקום והמוסד, שבהתחלה העביר את ההודעה על הימצאותו של עראפת על המטוס, דיווח כי לא היה בו ראש ארגון הטרור, אלא אחיו הצעיר יחד עם 30 ילדים שנפצעו במהלך הטבח בסברה ושתילה. ניסיון חיסול נוסף היה אמור באצטדיון בבירות, שם תכננו בארגון אש"ף לחגוג את יום השנה לפיגוע הראשון של הארגון. בהוראת שרון מטעני נפץ הוטמנו באצטדיון והיו אמורים לפוצץ אותו על באיו, אך קצינים באמ"ן פנו לראש הממשלה מנחם בגין ואמרו לו "אתה לא יכול להרוג את כל מי שבאצטדיון, העולם לא יסלח לנו", גם מבצע זה לא בוצע.

"אין לי כוונה לבצע את הפקודה ואסכל אותה"
 

גם נוכחות של ישראלים לא הייתה מגינה על עראפת, ועל פי המחקר שערך העיתונאי רונן ברגמן, צוות מיוחד לחיסול המנהיג הפלסטיני, שכונה "דג מלוח" ניסה לגלות את מיקומו בעזרת מעקב אחרי אורי אבנרי, שהיה אמור לראיין אותו, ולחסל את עראפת - תוך הבנה שפעולה שכזאת תעלה בחייו של העיתונאי. אך עראפת עצמו חשד כי הפגישה תהיה הזדמנות פז לפגיעה בו, ושומרי ראשו הצליחו להיפטר מכוחות המעקב הישראליים ולחמוק מידי המחסלים.

אך אולי התוכנית מעוררת המחלוקת ביותר של שרון ורפול הייתה להפיל מטוסי נוסעים בהם נחשד שערפאת נמצא. במשך תשעה שבועות בין נובמבר 1982 לינואר 1983, הוקפצו מטוסי חיל האוויר לפחות חמש פעמים במטרה ליירט מטוסי נוסעים, אף פעם אחר פעם טייסי חיל האוויר ומפקדי החיל סירבו לבצע את הפקודה. אביאם סלע, ראש אגף מבצעים בחיל האוויר באותה התקופה סיפר: "נישתי לרפול ואמרתי לו, 'הרמטכ"ל, אין לנו כוונה לבצע את הפקודה הזאת, זה פשוט לא יקרה. אני מבין ששר הביטחון לוחץ עליך, ושאף אחד לא מוכן לומר לו לא, ולכן אני אדאג לכך שתמיד יהיו מגבלות טכניות בדרך לביצוע הפעולה'".