שני חיילים נפצעו קשה אתמול מפיצוץ מטען בגבול רצועת עזה כשהגיעו לבדוק דגל חשוד על גדר המערכת. זוהי התקרית החמורה ביותר בעוטף עזה מאז מבצע צוק איתן. זיו שילון, שנפצע קשה מפיצוץ דומה סמוך לגדר בשנת 2012, התייחס הבוקר (ראשון) לאירוע בשיחה עם ניסים משעל, ספי עובדיה ודרור רפאל ב-103FM: "זה מאוד דומה לאירוע שאני חוויתי. יש בי רגשות מעורבים, מצד אחד אני מאחל רפואה שלמה לפצועים ומצד שני אני חוזר אחורה לתופת שעברתי".
"ה-23 באוקטובר 2012 היה היום האחרון שלי בתפקיד. יצאתי לפעילות אחרונה עם הצוות שלי, ביצענו סריקה פנימית במרחב מעבר לגדר ובשש בבוקר ניגשתי לאקט האחרון סמוך לגדר כשהשארתי את הצוות שלי מאחורה מחשש לירי או תקיפה. התקרבתי לבדי לגדר כשהצוות צופה בי מאחורה ונפגעתי. הצלחתי להתעשת די מהר אך שתי הידיים שלי נקטעו ברגע אחד".
שילון הגיב לביקורת הציבורית נגד הפעילות המבצעית של החיילים סמוך לגדר וטען: "התחלתי לשמוע ברשת רחשים ושאלות מדוע צה"ל לא פעל בעוצמה חזקה יותר בעזה. קשה לי מאוד עם אלו ששופטים את האירועים מבלי שהתרחשה חקירה בנושא. יש לבדוק אם היו שגיאות באמצעות חקירה רצינית. בתחקיר של המקרה שלי גילו דברים חדשים גם שנה לאחר האירוע. במשך שש וחצי שנים הייתי בעזה לפרקים וראיתי תקופות בהן ניתן לשלוח חיילים להתקרב לגדר ותקופות שאסור היה להתקרב לאזור.
"אני בטוח שהמפקדים של צה"ל עושים את הערכות הנכונות ואי אפשר להאשים אותם בחוסר מקצועיות. לא מדובר בחברת היי-טק אלא בשדה קרב. זהו מקום שהוא מלא באי וודאות, לעתים יש בחירות שיכולות להיראות נכונות ובפועל להתגלות כשגויות בהתאם לאירועים בשטח. צה"ל והחיילים שומרים עלינו יום-יום ואי אפשר להאשים אותם בחוסר מקצועיות ללא תחקיר".
עריכה: איתמר זיגלמן