ארבע שנים בלעדיו: זהבה שאול אמרה הערב (שבת) בראיון ששודר בתוכנית "פגוש את העיתונות":  "הבן שלי נמצא בשבי החמאס כבר כמעט ארבע שנים, וזה לא יעלה על הדעת שביבי נתניהו לא הצליח עד היום להחזיר אותו". היא הוסיפה כי "ארבע שנים שאורון לא פה, עד מתי אני אחכה? הגיע הזמן שיפתחו את העיניים ויפנימו שאם ביבי שלח אותו הוא צריך להחזיר אותו". לדבריה, יש אפשרות כי חמאס מעוניין בהחלפת שבויים. "למה אתה מחכה?", פנתה לנתניהו.



"אני דורשת תשובות כאן ועכשיו, מה זאת דרישה מוגזמת?", תהתה שאול, "אני אמא של אורון, כמה זמן אני יכולה לחכות? כמה זמן? אי אפשר ככה להמשיך, מה אתה רוצה ביבי שאני אעשה פוגרום?". לטענתה, ראש הממשלה מעכב את החזרת השבויים. "ואני לא יודעת למה הוא עושה את זה, אני פונה אליך ראש הממשלה - תיתן להם עסקה, תפתח את הידיים. אז למה אתה מחכה?", אמרה אמו של אורון שאול, "צריך לדעת שאורון לא חלל, יכול מאוד שהוא חי ושהוא פצוע. אני לוקחת בחשבון את כל האפשרויות, וככל שזהמן עובר החור בלב נעשה קשה יותר".



היא הזכירה כי "צריך להבין שאורון שאול הוא לא ז"ל, הוא נחטף כשהוא עדיין בחיים. אף אחד לא יודע מה קרה איתו מאז, כולל ממשלת ישראל שטוענת אחרת. בתוך תוכה היא יודעת שיש סימן שאלה גדול". שאול התייחסה לפניית המשפחה לבג"ץ. "עצם הרעיון שניגשנו לבג"ץ וגם הוא לא רצה לתת לנו אינפורמציה", ציינה, "הם אמרו לנו את הרע מכל כבר ביום ראשון, אז אין מה להסתיר".



"אני חיה בחוסר וודאות, וזה הרבה יותר גרוע מלהגיד אם הוא חי או מת", הסבירה שאול, "אני לא יכולה לישון, כי אני לא יודעת אם הוא ישן ואני לא יכולה לאכול כי אני לא יודעת שהוא אוכל". אמו של החייל התייחסה לירון בלום, הממונה על השבויים והנעדרים. "ירון בלום הוא אדם משכמו ומעלה, שעושה עבודת קודש ומשקיע את כל מרצו ואת כל יכולותיו כדי להחזיר את אורון ואת הדר", סיפרה, "הפגישה האחרונה שקיימתי עם ראש הממשלה היתה לפני כשבועיים, והיא הייתה יחסית טובה יותר מפגישות קודמות, אבל אני מקווה שהוא יגשים את מה שהוא אמר".



שאול הוסיפה: "לא יעלה על הדעת שנתניהו שולח חיילים ולא יודע להחזיר אותם. איפה הפדיון שבויים? למה אתה לא מתעסק בזה? למה לא חושבים עלי, האמא שיושבת כבר ארבע שנים בבית, ואין לי יום ואין לי לילה. אין לי כלום". האם פנתה לראש הממשלה ואמרה כי היא חושבת ש"אם אורון היה אחד החברים שלך, כבר מזמן הוא מזמן היה פה".



היא סיכמה ואמרה כי "החור בלב נעשה גדול יותר עם הזמן". לדבריה, זה מרגיש כאילו לוקחים סכין והיא נשארת בלב.... שאול תהתה: "כמה זמן אני אוכל להמשיך לחיות ככה? גם אורון וגם הרצל שניהם אינם, ואני נשארתי עם הבנים, שיהיו בריאים - בשבילם אני חיה.