האם יש מדרג של שכול בישראל? האם חייהם ומותם של חייליןם מוסיימיםן יותר חשובים ומעניינים מאשר של אחרים? העיתונאי חיים לוינסון ("הארץ") חושב שכן ומחה על כך בתוקף בשיחה הבוקר (רביעי) עם ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM, בעקבות מותם של מדריך הטיסה איתי זיידן וחניך קורס הטיס ליהוא בן-בסה ז"ל, שנהרגו אתמול בהתרסקות מטוס הסנונית בדרום והיחס שהאסון קיבל בתקשורת מול היחס שקיבל מותו של רנ"ג שחר זדה, שנהרג בתאונת עבודה בבסיס צה"ל בשבוע שעבר.
ענת: אתמול חיים לוינסון מצייץ 'לפני 8 ימים נהרג נגד בחיל המודיעין, שחר זדה, בתאונה בבסיס השאיר שלושה ילדים. אף פוליטיקאי לא צייץ'. שלום חיים.
גולן: תרצה להסביר.
"אני לא רוצה להמעיט חלילה מהאסון של הטייסים, זה אסון נורא, קצין עם ארבעה ילדים שהולך לצבא ולא חוזר. אבל זה לא האסון היחיד שיש בצה"ל. כל פעם שזה מגיע לטיס יש פולחן טייסים בחברה הישראלית שהוא מעמדי ועדתי, אתה מסתכל בכותרות של העיתונים".
גולן: יש מדרג של שכול?
"יש מדרג שכול בישראל וזה מאוד מצער. שאלתי את חבריי הכתבים הצבאיים מה קרה עם מותו של רנ"ג זדה. אחד אומר זה אוטובוס השני אומר זה מלגזה. אני שואל 'דובר צה"ל לא תדרך?' עונים לי 'לא. לא מעניין'. בן אדם השאיר שלושה ילדים, הלך בבוקר, חלק מתפקידו זה להתעסק עם כלים מסוכנים כנראה ולא חזר ולאף אחד לא אכפת, זה מדהים".
ענת: לא היה תדרוך; גולן גם לעיתונאים.
"לעיתונאים לא אכפת. אף פוליטיקאי לא אמר מילה. אתמול כולם צייצו 'אבל כבד, אסון נורא' וזה נכון, אבל משפחת זדה זו לא משפחה?"
גולן: כאן נכנס העניין העדתי.
"ברור שזה עדתי. מי הנגדים בצה"ל ברובם המוחלט? מזרחים. מי הטייסים? אשכנזים. הכול חלק מהמעמדיות. איך מגיעים להיות טייסים? הדרישות כדי להיות טייס בצבא מכניסות בתוכן מעמד סוציו-אקונומי מסוים. נכון יש חריגים ויש אתיופים".
ענת: יש שילוב.
"זה לא כזה שילוב, תמיד מפרסמים את הסטטיסטיקות כמה חיילים הם בנים של טייסים, יש שם מעמד בן דורי, אי אפשר להתכחש לזה. אני לא רוצה להמעיט במה שעושים הטייסים. הם נוהגים או טסים בכלים מסוכנים כדי להגן על כולנו, אבל הם לא היחידים בצה"ל. מדברים אם זה היה תקלה אנושית או גורם טכני, מתי שמעתם דיון על מצב התחזוקה של מצב המשאיות בצה"ל? זה לא מעניין אף אחד, אנשים נוסעים על הדברים האלה ואם הם לא מתוחזקים זה גם לא טוב".
גולן: לא נוהגים לדבר על מדרג השכול אבל הוא קיים. תאונות, תאונות דרכים, בתחתית המדרג.
"מי שנופל בקרב המדרג שכול שם הוא פלוס מינוס זהה. אבל למזלנו אין הרבה אנשים שנופלים בקרב בשנים האחרונות תודה לאל. בעולם התאונות יש מדרג שברור שהטייסים הם בראש ובראשונה. זה לא רק בתאונות, רה"מ מגיע לכל סיום קורס טיס. הוא הגיע לסיום קורס אחר? קורס מפקדי טנקים בשריון לא חשוב? מילא אתה הולך פעם ב..., אבל קורס אחרי קורס?"
ענת: אני רוצה להזכיר סצנה משעת נעילה שהטייס נופל שם ומהקשר אומרים לחיילים בשטח תשמרו על הטייס.
גולן: מנצלים את העובדה שנפל טייס ואומרים למחלצים בואו לחלץ את הטייס כי רק ככה הם מבינים שיחלצו אותם. אב שכול כתב 'הארץ' יש כמה דרגות לקדושה של השכול.
"מי שמת בחופשה או ממחלה זה לא שכול, לדעתי, אבל אנחנו מדברים על תאונות מבצעיות, עבודה, אימונים, היחס של הצבא, של החברה. חבל, כל הזמן מדברים על הצבא ככור היתוך, הצבא לא כור היתוך, הוא מייצר מעמדות בתוך עצמו לעתים יותר חזקים מאשר בחברה".
ענת: דיון שאף אחד לא מעז לפתוח.
"הנה, דיברנו על זה".
ענת: אבל אף אחד לא שם את זה על השולחן.