שמחה גדולה בקרב ותיקי לוחמי הפלמ"ח, שהשתתפו בתש"ח בפריצת הדרך אל ירושלים הנצורה, ובני דור ההמשך. היום (ראשון), כ"ט בנובמבר, יום השנה ה-73 לקבלת החלטת החלוקה באו"ם ופרוץ מלחמת העצמאות, נחנך באתר הלאומי חאן שער הגיא מרכז מורשת מבקיעי הדרך – מרכז לימודי להנחלת מורשתם ולהנצחת זכרם של פורצי הדרך לירושלים ומלווי השיירות במלחמת העצמאות. הטקס, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נערך במתכונת מצומצמת בשל תנאי קורונה ודרישות אבטחה מחמירות.
הקמת מרכז המורשת התאפשרה בעקבות מאבק ציבורי עיקש שניהלו ותיקי הפלמ"ח וחטיבת הראל במטרה לשנות את החלטת הממשלה מ-2011 להנציח באתר בשער הגיא את זכרו של אלוף במיל רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. המאבק כלל עצומות, מכתבים, הפגנות, ואיומים בצעדים משפטיים, בטענה שהחלטת הממשלה להקדיש את שער הגיא לזכר גנדי הייתה החלטה פוליטית לא עניינית, והפרה הבטחות שלטוניות לייעד את האתר למורשת הקרב של פורצי הדרך לירושלים.
בשיאו של המאבק נפגשו ותיקי הפלמ"ח ובהם המשורר חיים גורי ז"ל, אליהו (רעננה) סלע ז"ל, אלוף במיל עמוס חורב ואחרים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות המאבק הוחלט לבסוף בממשלה להקים את האתר להנצחת גנדי בשומרון ולהפוך את המבנה ההיסטורי של החאן בשער הגיא למרכז מורשת מבקיעי הדרך לבירה. הפרויקט מלווה על ידי ועדת היגוי משותפת למשרד ראש הממשלה, נציגים של ותיקי הפלמ"ח ורשות הטבע והגנים.
ראש הממשלה נתניהו אמר כי "זה לקח הרבה שנים אבל התוצאה נפלאה. אני נרגש קודם כל משום שהמבנה הזה מלווה אותי מילדות. חלפתי עליו אין ספור פעמים. תמיד הסתלכתי עליו מבחוץ ותמיד שאלתי מה יש בתוכו. זאת תהיה הפעם הראשונה שאדע מה יש בין כתליו. החלטתי להפוך את האתר הזה לאתר לאומי חשוב בתולדות ישראל שמנציח את גבורתם של פורצי הדרך ומלווי השירות לירושלים".
"בשבילנו החאן הוא ציון דרך במאבק על הדרכים. יש כאן אמירה יפה באנדרטה שמתארת את הרשמים של אחד החוקרים הצרפתים שמתאר כמה המקום הזה צר ואומר 'מספיק אדם אחד או שניים לבלום את העליה לירושלים'. מכאן התנהלו קרבות עזים בחודשים שלפני הקמת המדינה".
נתניהו התייחס למאבק הציבורי להקמת המרכז: "לפני שלוש שנים פגשתי בלשכתי את ותיקי הפלמ"ח עם שייקה גביש, צבי זמיר וחיים גורי. היו גם בני משפחת רבעם זאבי. חשבנו תחילה להנציח כאן את גנדי אבל בסוף הגענו להחלטה מוסכמת שגנדי יונצח בשומרון ואילו חאן שער הגיא ינציח את מבקיעי הדרך של מלווי השירות לירושלים. תמיד אזכור את הפגישה הזו. היא עוררה בי התרגשות עצומה. חיים גורי דיבר מהנשמה שלו, מהלב שלו בצורה שאני אף פעם לא אשכח. דקלם מהזכרון את שירו של אלתמרן 'דבר מבקיעי הדרך'. הוא התעקש על המונח הזה. לא הפורצים אלא המבקיעים. ראיתי שהוא ממש חי את הזכרון ההיסטורי שנצבע באש ועופרת ודם. גורי לא איתנו, אבל אני שמח שחברים אחרים זוכים לברך על המוגמר. המורשת שהותרתם בחירוף נפש של מעטים מול רבים תלווה אותנו לדורות".
מרכז המורשת החדש יאפשר למבקרים בו להכיר מקרוב ובאופן חוויתי ועוצמתי באמצעות מיצג אור קולי את מורשת הקרבות בדרך לירושלים ואת סיפורם של לוחמות ולוחמי הפלמ"ח ביחד עם מלווי השיירות שפרצו בתש"ח את הדרך לירושלים הנצורה. מסלול הביקור במרכז המורשת נמשך 45 דקות לאורך חמש תחנות מרכזיות בהן: מיצג פתיחה וסרטון עדויות לוחמים, עמדת דרך, עמדת אלחוט, עמדת אספקה, תחנה חווייתית המדמה נסיעה ברכב משוריין בדרך לירושלים בתקופת הלחימה ומיצג סיום בו המבקרים גם יוכלו לבחון את ערכיהם ביחס לערכי הלוחמים.
הפעילות בתחנות הינה אינטראקטיבית בחלקה באמצעות דיסקיות המחולקות לכל מבקר בכניסה, ובסוף משמשות אותו גם לבחירת ערך החשוב לו, שיתלה על לוח הערכים שבאתר.
האתר עצמו צפוי להיפתח לקהל המבקרים הרחב רק החל מחודש ינואר-פברואר, עת יושלמו כל העבודות וההיערכויות הנדרשות לקליטת הקהל. את ההצעה לקרוא למקום "מרכז מורשת מבקיעי הדרך" העלה המשורר חיים גורי, בהסתמך על המקאמה "דבר מבקיעי הדרך" שכתב המשורר נתן אלתרמן בטורו השבועי בעיתון "דבר". על הקיר החיצוני של מבנה החן נכתבו באותיות ברזל שתי שורות מתוך שירו של חיים גורי "באב אל וואד": "לנצח זכור נא את שמותינו, שיירות פרצו בדרך אל העיר".
החאן בשער הגיא ומצודת הדרכים נבנו בסוף המאה ה-19 כאשר החאן שימש כפונדק דרכים לצליינים בדרך מירושלים ליפו. המבנים בחאן שער הגיא הוכרזו כאתר לאומי החל משנת 1979.
מחר, תאפשר רשות הטבע והגנים יום פתוח לביקורים במרכז המורשת, אך במתכונת מוגבלת, לוותיקי תש"ח ובני משפחותיהם, בהרשמה מראש. לאחר מכן ייסגר האתר למשך מספר שבועות לצורך השלמת עבודות, ואז יפתח לקהל הרחב – בהתאם להגבלות שתהיינה בתוקף.
לקראת פתיחת האתר כתב יוני אמיר, יו"ר עמותת הראל, בפייסבוק: "הייתה לי הזכות להיות שותף ב'צוות השטח' - חבורה שהניעה והפעילה את כל פעילויות השטח שביצענו מרגע תחילת הפעולה הציבורית ועד סופה. החבורה המובילה כללה, נוסף אלי, את יחיעם חורב, סיגל עזריהו, תמנה עורב, אסף סלע, נאוה בת-צו"ר וכן את ענת גלילי-בלום ז"ל. יחד נפגשנו, סיערנו מוחות, יזמנו פעילויות והוצאנו לפועל, בגשם ובשמש, פעילות ציבורית ענפה, החל מסוכת המחאה והמשך בהפגנות שישי ליד שלדות המשוריינים, ראיונות בתקשורת, התכנסויות, שיירות רכבים משולטים, ועוד ועוד, תוך שימוש בקבוצה זו כפלטפורמה להעברת מסרים ופרסום הפעילות. פעלנו בשותפות וברעות, באחריות ובנחישות, דבקים במשימה ומאמינים בצדקת הדרך - בדומה לאלו שאת מורשת פועלם ביקשנו להנחיל בחאן שער הגיא".
קרן עוז, אוצרת האתר, שהפיקה ביחד עם הבמאי עודד אברהם, התסריטאי אורן נאמן והמעצב רואי רוט את המיצג במרכז המורשת, מטעם חברת "בריז", אמרה בהתרגשות: "אחרי שלוש שנות עבודה, ימים ארוכים שעברו בפשפוש במסמכים ובתמונות בארכיונים, מאות שעות של ראיונות ושיחות, הכרות עם אנשים נפלאים וסיפורי חיים מרתקים, עבודה עם אנשים מוכשרים ומסורים לרעיון - אני שמחה לבשר כי הגענו אל הפתיחה החגיגית ובעוד רגע יוכל גם הקהל הרחב להיכנס בשערי חאן שער הגיא ולשמוע את סיפורם של מבקיעי הדרך לירושלים".