שעות ספורות לפני שפרצה מלחמת יום כיפור, הרמטכ"ל דוד אלעזר ובכירים נוספים בצה"ל ביקשו לאפשר להם פעולת מנע, אבל בקשתם נדחתה. כך עולה מפרוטוקולים שחשף היום (ראשון) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון.
"הבוקר, יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל, ראש אג"מ וראש אמ"ן ישבנו והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: ''תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו את העניין". "אני מודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים...וכולנו אמרנו חבל מאוד, אבל זה לא הולך", אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר בישיבת ועדת השרים לביטחון שהתכנסה ביום כיפור, בשעה 12:00, כשעתיים לפני שפרצה המלחמה.
מפרוטוקול הישיבה עולה, כי גם בסמיכות לפרוץ המלחמה, המידע המודיעיני שבידי ישראל היה מוטעה, כאשר הסברה היתה שהמלחמה תחל עם לפנות ערב, עם רדת החשיכה. "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו לפני זמן מה. ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה, תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות", אמר בישיבה שר הביטחון משה דיין והוסיף כי "בשלב ראשון ברור שהמטה היה רוצה שנעשה מלחמת מנע, התקפת מנע, או מכת מנע, לפני שהם פותחים באש לפתוח עליהם באש. אני אפילו לא הצעתי זאת לראש הממשלה והמטה לא לחץ בעניין וההנחה שלא נעשה זאת. לא נהיה הראשונים שפותחים במלחמה". דיין אמר עוד בישיבה: "לפני 12 שעות, הם (האמריקאים) אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף".
בעיצומה של הישיבה הדרמטית, בעת שמאיר דיברה, פרצה המלחמה שהפתיעה את כולם, כאשר נשמעה צפירה עולה ויורדת: "ספיר (השר פנחס ספיר), אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי...אינני יודעת מתי הם יתחילו ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה – גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת. לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אני יכולה לומר לכם שניפגש כאן בשעה 16.30 אם אז זה יקרה" ואז נשמעה האזעקה העולה ויורדת. מאיר הוסיפה: "אנו נשארים כאן".
עוד עולה מהפרוטוקולים הדרמטיים, שבישיבת ועדת השרים לבטחון, שהתקיימה ב-24 באפריל 1973, אמר ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא: "בשבועות האחרונים הגיעו אלינו ידיעות על תכנית מצרית לפתוח בפעולות איבה נגד ישראל בחודש מאי. הידיעות הגיעו אלינו ממקורות מוסמכים. התכנית מדברת גם על שיתוף פעולה מצידה של סוריה, כאשר התקיפה תהיה מתואמת ובו זמנית הן באוויר והן ביבשה. לפי הערכתנו, למרות העובדה שהידיעות הן ממקורות טובים – אין לה סיכוי להצליח מבלחמה נגד ישראל ויותר סביר שמטרתה של מצרים היא לנפח את איומי המלחמה וליצור הרגשה בעולם שמצרים מעוניינת במלחמה". דיין הצטרף להערכת אמ"ן: "אני שותף למסקנה ולהנחה שהמצרים לא יפתחו באש".
בישיבת ועדת השרי לענייני ביטחון, שהתכנסה כשמונה שעות לאחר שפרצה המלחמה ביום כיפור, החל להתברר המצב הקשה. "יש לנו מקום אחד שגרם לנו הרבה עוגמת נפש עד עת הוזה מוצב החרמון. קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים", דיווח הרמטכ"ל. דיין אמר: "ההחלטה שלא לעשות מלחמת מנע, עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה" ועל מוצב החרמון הוא הוסיף: "זה אינו מוצב קריטי מבחינת קו ההגנה. אני מניח שניקח אותו בחזרה".
על המצב בדרום סיני, אמר דיין: "כאשר הסתובבו שם 40 טנקים שלנו נרגיש שם יותר טוב, היום היו לנו שם שני טנקים לבד וזה הבדל ניכר. יש למצרים 700 מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה". בישיבה נוספת, שהתקיימה כעבור יום, הודה הרמטכ"ל: "יש לנו מלחמה קשה מאוד. המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר".
במהלך הישיבה עלה חשש להתלקחות גם בחזית הירדנית. השר ויקטור שם טוב שאל: "האם יש עין פקוחה על ירדן?" ודיין השיב: "עין פקוחה – צריכות להיות שתי עיניים פקוחות".