גורמי ביטחון ישראלים בהווה ובעבר מטילים ספר ביכולת הישראלית לתקוף ולעכב או להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית, כך דווח הבוקר (ראשון) ב"ניו יורק טיימס". זאת, למרות האיומים הישראלים להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן במידת הצורך, בצל שיחות הגרעין בווינה בין איראן למעצמות.
לפי הדיווח, כמה בכירים ומומחים בצבא הישראלי בהווה ובעבר אומרים שלישראל אין את היכולת לבצע תקיפה שעלולה להרוס, או אפילו לעכב משמעותית, את תוכנית הגרעין של איראן, לפחות לא בקרוב. גורם ביטחוני בכיר אף אמר כי ייקח לפחות שנתיים להכין מתקפה שעלולה לגרום נזק משמעותי לפרויקט הגרעין של איראן.
לדברי המומחים והגורמים הביטחוניים, תקיפה בקנה מידה קטן יותר, שתפגע בחלקים מהתוכנית הגרעין האיראנית מבלי להשמיד אותה, תהיה אפשרית מוקדם יותר. אך מאמץ רחב יותר להרוס את עשרות אתרי הגרעין באזורים מרוחקים של איראן - מסוג המתקפה בה איימו גורמים ישראלים - הוא מעבר למשאבים הנוכחיים של הכוחות המזוינים הישראליים.
"זה מאוד קשה - הייתי אומר אפילו בלתי אפשרי - להוציא קמפיין צבאי שיטפל בכל האתרים האלה", אמר תא"ל (בדימוס) רליק שפיר, שהיה טייס מטוס קרב בהתקפה על מתקן גרעיני עיראקי ב-1981. "בעולם בו אנו חיים היום, חיל האוויר היחיד שיכול לנהל מערכה כזו הוא חיל האוויר האמריקאי", הוסיף.
האיומים האחרונים בתקיפה צבאית באיראן הם חלק ממסע לחץ ישראלי שמטרתו לוודא שהמדינות המנהלות משא ומתן עם איראן בווינה לא יסכימו למה שבכירים ישראלים רואים כ"עסקה גרועה", כזו שלדעתם לא תמנע מאיראן לפתח נשק גרעיני. נכון לעכשיו, נראה שיש סיכוי קטן לכך, שכן השיחות בווינה רק נסוגו מאז הצטרפה אליהן הממשלה האיראנית החדשה והקיצונית יותר בחודש שעבר.
עד כה ניסתה ישראל לבלום את תוכנית הגרעין של איראן, שהיא רואה בה איום קיומי, באמצעות שילוב של דיפלומטיה אגרסיבית והתקפות חשאיות, ואף הצליחה לשכנע את הנשיא לשעבר טראמפ לפרוש מההסכם מ-2015, אותו הסכם אותו רוצה הנשיא ביידן להציל.
ישראל גם ניהלה מלחמת צללים באמצעות ריגול, התנקשויות ממוקדות, חבלה והתקפות סייבר - מבצעים בקנה מידה קטן יותר שמעולם לא לקחה עליהם אחריות להם באופן רשמי. כמו כן, לפי הדיווח, ישראל שקלה בסתר תקיפות אוויריות בקנה מידה מלא ב-2012 לפני שנטשה את התוכנית.
בעוד תוכנית הגרעין האיראנית מתקרבת למצב של נשק גרעיני, פוליטיקאים ישראלים הזהירו באופן גלוי יותר ויותר מה שהעולם הניח זה מכבר: שישראל תוכל לפנות ללוחמה פתוחה אם יורשה לאיראן להתקדם לקראת פיתוח נשק גרעיני, מטרה שאיראן מכחישה.
כזכור, בספטמבר הרמטכ"ל אביב כוכבי, אמר כי חלקים גדולים מהגדלת התקציב הצבאי הופנו להכנת תקיפה באיראן. בתחילת החודש אמר ראש המוסד, דוד ברנע, שישראל תעשה "כל מה שצריך" כדי למנוע מאיראן לייצר פצצה גרעינית. כמו כן, החודש, במהלך ביקור בארה"ב, הודיע שר הביטחון בני גנץ בפומבי כי הורה לצבא הישראלי להתכונן לתקיפה צבאית אפשרית באיראן.
אך כאמור, לפי הדיווח, בניגוד לאותן הצהרות, מומחים וגורמים צבאיים ישראלים אומרים שלישראל אין כרגע את היכולת להכות את תוכנית הגרעין האיראנית מכה ניצחת מהאוויר. לאיראן יש עשרות אתרי גרעין, חלקם ממוקמים עמוק מתחת לאדמה כך שיהיה קשה לפצצות ישראליות לחדור ולהשמיד אותם במהירות, לדברי תא"ל שפיר.
כמו כן, לחיל האוויר הישראלי אין מטוסי קרב גדולים מספיק כדי לשאת את הפצצות המתקדמות פורצות הבונקר, כך שיהיה צורך לתקוף שוב ושוב את האתרים המוגנים עם טילים פחות יעילים, תהליך שעשוי להימשך ימים או אפילו שבועות, לדברי תא"ל שפיר. גורם ביטחוני בכיר בהווה הוסיף כי לישראל אין כרגע את היכולת לגרום נזק משמעותי למתקנים התת-קרקעיים בנתנז ובפורדו.
מלבד היכולת לפגוע ביעדים, ישראל תצטרך להדוף במקביל מטוסי קרב איראניים ומערכות הגנה אווירית, כאשר יכולות ההגנה של איראן חזקות הרבה יותר מאשר ב-2012, אז שקלה ישראל בפעם האחרונה ברצינות לתקוף. אתרי הגרעין שלה מבוצרים טוב יותר, ויש לה יותר טילי קרקע-קרקע שניתן לשגר במהירות מתוך מנהרות. זאת לצד העובדה כי כל תקיפה על איראן תגרום ככל הנראה גם להתקפות תגמול מצד חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, בעלות בריתה של איראן שינסו לאלץ את ישראל להילחם במספר חזיתות במקביל.
"ייתכן מאוד שכאשר המטוסים הישראלים ינסו לנחות בחזרה לישראל, הם יגלו שהטילים האיראניים הרסו את מסלולי ההמראה שלהם", אמר טל ענבר, מומחה לתעופה ולשעבר ראש מכון פישר למחקרים אסטרטגיים אוויר וחלל. מומחים צבאיים אחרים, לעומת זאת, אומרים שישראל עדיין יכולה להשמיד את המרכיבים החשובים ביותר של המנגנון הגרעיני האיראני, גם ללא מטוסים וציוד חדשים יותר.
"תמיד טוב להחליף מכונית משנת 1960 במכונית חדשה לגמרי מ-2022", אמר עמוס ידלין, אלוף בחיל האוויר לשעבר, שהשתתף גם הוא בתקיפה בעיראק ב-1981. "אבל יש לנו יכולות תדלוק. יש לנו פצצות חודרות בונקרים. יש לנו את אחד מחילות האוויר הטובים בעולם. יש לנו מידע מודיעיני טוב מאוד על איראן. אנחנו יכולים לעשות את זה. האם חיל האוויר האמריקאי יכול לעשות את זה טוב יותר? בהחלט. יש להם חיל אוויר הרבה יותר מוכשר. אבל אין להם רצון". ידלין הוסיף וציין כי הוא יתמוך בתקיפה באיראן רק כמוצא אחרון.
לפי הדיווח, גורמים רשמיים ישראלים סירבו לדון בקווים האדומים שאיראן צריכה לחצות כדי להצדיק תקיפה צבאית. עם זאת, גורם ביטחוני בכיר אמר כי אם איראן תתחיל להעשיר אורניום ל-90 אחוז, דלק בדרגת נשק, ישראל תהיה מחויבת להגביר את פעולותיה. גורמים אמריקאים אמרו כי איראן מעשירה כעת אורניום עד 60 אחוז.
העובדה שעלול לקחת שנים להכין תוכנית לביצוע מערכה אווירית מסיבית נגד איראן לא צריכה להפתיע את גורמי הצבא הישראליים. כשישראל שקלה מתקפה כזו ב-2012, ההכנות לקראתה נמשכו יותר משלוש שנים, אמרו גורמים ישראלים.
בדיווח צוטט בכיר בצה"ל שאמר כי מאז 2015 הואט קצב האימונים לקראת תקיפה באיראן, כאשר מערכת הביטחון התמקדה בעימותים עם מיליציות בלבנון, סוריה ועזה. בשנת 2017, קבע חיל האוויר הישראלי שהוא צריך להחליף את מטוסי התדלוק שלו, אבל ממשלת נתניהו לא הורתה על ביצוע ההחלפה עד מרץ האחרון. פקיד צבאי בכיר אחר אמר שהצבא ביקש מנתניהו ב-2019 תוספת כספים לשיפור יכולתה של ישראל לתקוף את איראן, אך נדחה.
בסביבת נתניהו דחו את הטענות וטענו כי נתניהו היה זה שדחף להקצות יותר משאבים ואנרגיה על תקיפה באיראן בזמן שראשי הצבא התעקשו להוציא את רוב תקציבם בנושאים אחרים והאטו את ההכנות לתקיפה באיראן.
אך בין אם נתניהו הגביל את המימון ובין אם לא, מומחים אמרו שהכסף הנדון לא היה משנה משמעותית את יכולתו של הצבא לתקוף את איראן. "אתה תמיד יכול להשתפר - לקנות יותר מטוסי תדלוק, חדשים יותר, שיכולים לשאת עומס גדול יותר של דלק", אמר תא"ל שפיר. "אבל גם עם השיפורים הללו וחיל אוויר מעולה תקיפות אוויריות ישראליות לא יפסיקו את תוכנית הגרעין של איראן".
הדיווח סיכם כי בין אם יצליחו התקיפות הישראליות ובין אם לא, סביר להניח שהם יציתו את האזור.