חצי שנה לאחר ההתרסקות: דובר צה"ל פרסם הערב (ראשון) את ממצאי הדו"ח המסכם אודות תאונת מסוק העטלף שהתרחשה ב-3 בינואר, 2022, במהלך טיסת אימונים מול חופי חיפה. מהממצאים עולה כי הכשל נבע מתקלה טכנית אשר איננה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר, והופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע.
מתחקור האירוע עולה, כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב במשך דקה ו-57 שניות עד לפגיעה במים. האירוע החל לאחר שהתגלה כשל פנימי שהתפתח במנוע שמאל, אשר גרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות ולהתפשטות האש גם במנוע הימני. בעקבות כך, הדו"ח מעיד כי המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה רבה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחורי הכרה, וכתוצאה מכך טבעו, כך על פי הממצאים.
ממצאי הדו"ח המסכם עולה כי, הכשל נבע מתקלה טכנית, אשר איננה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר והופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע (סטטור). בעקבות כך, הדבר הוביל לשבירת להב בטורבינה ולאש שהתפתחה במהירות. הממצאים מעלים כי, על פי היצרן, שבירת להב הטורבינה במגנון זה, הינו המקרה היחיד בעולם בסוג ובמסדרת מנועים זו.
כמו כן, הממצאים העלו כי נזקי הקורוזיה החמה נגרמו בראש ובראשונה משחיקה בציפוי מגן בסטטור במנוע של המסוק, שהיה משופץ, ומבקרת איכות לקויה של רכיב זה על ידי היצרן הצרפתי. המנוע ובתוכו רכיב זה, מטופלים על ידי היצרן במדינת המקור, ורכיב הסטטור במנוע מגיע לארץ לאחר טיפול כאשר האו סגור ומוכן לשימוש. עם גילוי הממצא, הוחלט בחיל האוויר על שימוש ברכיבים חדשים בלבד עד לסיום החקירה מול היצרן.
במקביל, עולה כי החיל האוויר מתבסס על ההנחיות שמסר היצרן הצרפתי בנגוע לאחזקת המסוק. עוד עלה מהתחקיר כי בעקבות אי הגדרתם, על ידי היצרן, של ממצאי הקורוזיה שהתגלו לאורך השנים בסטטור מסוקי העטלף, כבעלי פוטנציאל בטיחותי, היא הייתה הגורם המשמעותי לאי סימון הסוגיה ככזו בחיל האוויר, ולכך שהחיל לא פנה ליצרן לבירור ולהערכת הסיכון הביטחותי.
בנוסף, נמצא כי בשל קרבת המסוקים לים, הייתה חשיפה גדולה יותר לסביבתה בעלת פוטנציאל להיווצרות קורוזיה. כתוצאה מכך, הדבר השפיע על היווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי של המנוע השמאלי. בעקבות כך, המליץ הצוות על בחירת דרכים לצמצום חשיפת המסוק לסביבה מעודדת קורוזיה במהלך הפלגות ותיקופן בספרות חיל האוויר.
באשר לסיבות התפשטות האש בין המנועים, ממצאים העלו כי במנוע היו רכיבים שאינם חסינים מפני אש בטמפרטורה הנדרשת על ידי היצרן, כדוגמת אלומיניום, מה שתרם לאי הכלת האש במנוע שמאל והתפתחותה למנוע ימין. הדבר נבע מבעיית תכנון של המסוק על ידי היצרן.
מפקד חיל האוויר, תומר בר, מסר: מדובר בתקלה טכנית לא מוכרת, המופיעה פעם ראשונה בעולם במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר, של נזקי קורוזיה חמה. חיל האוויר נושא באחריות על הכשירות והבטיחות, ועל תהליך ההכשרה והאימון של לוחמיו, ויעשה כל שביכולתו על מנת למנוע את התאונה הבאה. מדובר בתאונה טראגית וכואבת, בה איבדנו שניים מטובי בנינו, שתרמו רבות לחיל האוויר ולביטחון מדינת ישראל. חיל האוויר ימשיך לחבק וללוות את המשפחות שהינן חלק בלתי נפרד ממשפחת חיל האוויר וימשיך להנציח את זכרם של סא״ל ארז שחייני ז״ל ורס״ן חן פוגל ז״ל״.
"אנו מסכמים תחקיר מעמיק, נרחב ומקצועי בהובלת צוות מומחים בראשות אל״ם ט׳, בשיתוף עם חברות אזרחיות בארץ ובעולם, גופים מקבילים והיצרנית של המסוק והמנוע. במהלך התחקיר הפך הצוות כל אבן, כולל שימוש במגוון יועצים, טייסי ניסוי והחברה בצרפת, כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה וכיצד ניתן היה למנוע אותה, ולהשלים את התחקור באופן מדויק ומהיר".
"התהליך כולו התנהל בשיתוף פעולה, בפתיחות ובשקיפות מלאה בחיל האוויר ומול היצרנים. אנו מבינים היום היטב מה קרה, הוסקו מסקנות ברורות, שמהן הצוות גיבש המלצות ליישום ומימוש. בימים אלו חוזרת הטייסת לפעילות מבצעית בהדרגה על פי תכנית סדורה ומנוהלת. עלינו להמשיך ולמסד תהליכים שיאפשרו לחיל האוויר להגיע לתובנות מחוץ למוכר ולידוע", סיכם.
הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר: "בוצע כאן תחקיר מעמיק, מקצועי ויסודי. איבדנו בתאונה הזו שני טייסים מטובי בנינו. משימתנו כעת היא ללמוד את המסקנות והלקחים ולמנוע את התאונה הבאה. הלקחים יילמדו בכלל צה"ל, ויסייעו לשיפור תהליכי למידה מערכיים ורוחביים בשאר החיילות".