אלוף במיל' אמיר אשל היה מפקד חיל האוויר כשהחלה המב"מ - המערכה בין המערכות - במאמץ למנוע את ההתחמשות של חיזבאללה ולאחר מכן גם את ההתבססות האיראנית בסוריה. בריאיון בלעדי למעריב שיפורסם ביום שישי, הוא מספר על קבלת ההחלטה: "אנחנו תוקפים שם מסוף ינואר 2013 . ההחלטה לצאת למב"ם הייתה משמעותית בעיניי, תוך הבנת השינויים, ההזדמנויות והאיומים. זו הייתה יציאה למהלך אסטרטגי שלם, שאמור לטפל בהערכת אמל"ח מאוד מתקדם לחיזבאללה, ואחר כך, החל מ־ 2016 , גם ניסיון להתבססות איראנית צבאית בסוריה. ההחלטה הייתה, בעצם, לנהל על זה מערכה, לא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לזה לקרות אלא להיות אקטיביים. לאף אחד לא היו אשליות שההישג יהיה 100% . להפך, המאמץ היה להקטין, לייצר הרתעה".

"הפקודה הגיעה בתחילת ינואר, התקיפה ב–30 בינואר 2013", הוא מספר על התקיפה הראשונה. "תקפנו גדוד שלם של סוללות טילי קרקע–אוויר (טק"א) מסוג SA–17 שהסורים קנו, מכספי חיזבאללה, ועמדו להעביר לנסראללה. השמדנו את כל הגדוד הזה. מדובר בטק"א מתקדם מאוד שיכול לסכן את חיל האוויר".

אשל, היום מנכ"ל משרד הביטחון, סיפר גם על ההיערכות לתקיפה אפשרית באיראן, על ההתנהלות מול ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, שלדבריו לא תקצב את ההכנות. "אמרתי לנתניהו 'שמע, אדוני ראש הממשלה, אתה כל הזמן מדבר על זה, אבל זה לא קורה. זה פשוט לא קורה. תקשיב, הרי אתה יודע מה צריך ומה אתה רוצה מול איראן, מול פה, מול שם. איך אתה לא גורם לזה לקרות?'. זה הטריף אותי. והוא לא שם על זה שקל"

"לסגור את חיל האוויר זה בלתי אפשרי. יש אפשרות לשבש את הפעולה שלו. ביבי האמין בזה, אמר כל הזמן חיל האוויר לא ימריא, חיל האוויר לא ימריא. אבל עשינו על זה הרבה מאוד עבודות של חקר ביצועים. אי אפשר לשתק את חיל האוויר הישראלי"

מכיוון נתניהו צצה עכשיו הטענה מדוע אתם, ראשי זרועות הביטחון, מנעתם ממנו לתקוף בתחילת העשור הקודם. אתה היית מפקד חיל האוויר.
"כשראש ממשלה במדינת ישראל רוצה משהו, בדרך כלל זה קורה. אנחנו כלים שימושיים, אנשי מקצוע שצריכים לתת חוות דעת מקצועית. הטענה הזו היא קשקוש בלבוש. אגב, היו לנו טיעונים לא רעים. אתה יודע, האופציה שלא מומשה היא תמיד הכי טובה. תחשוב מה קרה. ב-2015 הושג ההסכם. שלוש שנים קודם דובר על זה שאם נתקוף, נדחה את הפצצה בשנתיים. ההסכם, עם כל הבעיות שלו, ויש בו הרבה בעיות, קנה הרבה יותר שנים קדימה. יותר מעשור. ואחרי כל זה, צריך להסתייג, כי אף פעם אתה לא באמת יודע מה יקרה באמת אם תתקוף, או להפך. האמירה הזו, שמערכת הביטחון מנעה תקיפה, היא מופרכת. המערכת מילאה את אחריותה והביעה את דעתה בצורה מקצועית. ואני באמת לא יודע מה עבר בראשם של מקבלי ההחלטות. יש לי הערכות, אבל לעולם לא אדע".

אתה רומז שאולי גם ביבי וברק לא רצו? השתתפת בדיונים המפורסמים שם במוסד, עם הוויסקי וענני הסיגר?
"בחגים של 2012 הורו לנו לקצר את הכוננות למצב שאני לא יכול להגיד לך אפילו. אמרתי: אתם חושבים שהמבצע הכי מסובך שחיל האוויר יצא אליו מעודו יכול לקרות אם אני מעלה טייסים על סרבל בחוף הים וישר למטוס, סקובידו? נפלתם על השכל?"

שורה תחתונה. נתניהו התהדר בזה שהצליח לשכנע את טראמפ לצאת מהסכם הגרעין. זה טוב או רע לישראל?
"זה רע מאוד. חלק מהאנשים אמרו את זה בזמן אמת. גם איזנקוט. כי היו כאלה שקיוו שהנה, אוטוטו איראן מתמוטטת".

אבל יש לך נשיא אמריקאי איתך, מלא־מלא, זה לגיטימי לקוות שיקרה משהו טוב, לא?
"יש לך טעות. הנשיא היה איתנו, אבל הרצון שלו לעשות משהו פיזי, לתקוף, היה במכפלה של אפס. כי בלי זה, בלי אופציה צבאית אמינה, כל המאמצים האחרים ייתקלו בתקרת זכוכית. וזה מה שקרה". 

פורסם שבדמדומי שלטונו הוא דווקא השתעשע ברעיון הזה.
"האיראנים ידעו שלטראמפ יש אפס רצון לתקוף. ברגע שזה המצב, אז הם אומרים נתכופף קצת, נעמוד בפרץ וזה יעבור. הם הבינו שהם קראו את התמונה יותר טוב מכולם. והאירוע הזה הוא שינוי דרמטי של המצב, הוא העמיד אותנו במצב הרבה יותר גרוע"

אשל גם חושף איך הוא, יחד עם שר הביטחון בני גנץ, טרפדו את תוכנית הסיפוח בה תמך נתניהו: "הייתי בבית הלבן עם גנץ, הוא הציג אותי בפני הנשיא טראמפ ואמרתי לו: 'אדוני, חייבים לדאוג שהתוכנית תצא לפועל'. אח"כ דיברתי עם ג'ארד טראמפ ואמרתי לו שאף שליט ערבי לא יסכים לתוכנית המאה. אמרתי לגנץ חייבים לעצור את הסיפוח. זה יהיה אסון. תדבר איתו עכשיו. ידענו שביבי מתכוון לספח מיד וכך להקריס את התוכנית. מהרכב הוא דיבר שוב עם קושנר ובחניית ביניים פעם נוספת. קושנר התחיל אז להסתייג בעניין הסיפוח המיידי. ואז הכל התהפך".

אשל מדבר גם על היחסים עם מדינות באזור שעם חלקן אין לישראל יחסים. "הקשר שלנו עם מדינות הסכמי אברהם, ועם מדינות רבות נוספות שלא נכללות בהסכמי אברהם, מתקדם במהירות אדירה. בשלושת החודשים האחרונים הייתי במשהו כמו 15 או 16 מדינות. חתמנו מספר חסר תקדים של הסכמים ביטחוניים עם מדינות רבות, חלק גדול בחשאי. הפוטנציאל הוא אינסופי, ואנחנו עובדים כדי לעמוד בקצב סביב השעון. תקציבי ביטחון מסביב לעולם מוכפלים ויש ביקוש אדיר ליכולות שלנו".

בוא נדבר על פרשת הצוללות. אתה מסכים שזו פרשת השחיתות הביטחונית הגדולה ביותר שהייתה כאן?
"יש בפרשה הזו סימני שאלה גדולים שמעוררים תמיהה גדולה. אגב, פרשת הספינות גדולה בהרבה לדעתי מהצוללות. בצוללות יש ספק יחיד, ואני לא מדבר כרגע על האישור למכור למצרים. הייתי ב־ 2015 כמפקד חיל האוויר בברלין, היה שם בדיוק טקס לכינון 50 שנה ליחסים בין ישראל לגרמניה, היה שם הנשיא ריבלין, הוא לקח אותי הצדה ואמר לי 'תחזיק חזק עכשיו, דיברתי עם הקנצלרית מרקל, היא הראתה לי מכתב'. שאלתי איזה מכתב, והוא אמר 'מכתב שאנחנו מאשרים לה למכור צוללות למצרים'".

הראיון המלא יתפרסם במוסף מעריב סופהשבוע ביום שישי