מהומה אירעה הבוקר (שני) בפאנל במסגרת אירוע GA של הפדרציות היהודיות בו השתתף יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן. הפאנל, בהשתתפות פרופ' יוחנן פלסנר, אבי מאייר ואלכס ריף, עסק בשאלת מיהו יהודי ובסעיף הנכד בחוק השבות.

בגלל מפגינים: ח"כ רוטמן היה נצור זמן רב בחדר בבנייני האומה בי-ם | צפו

רוטמן אמר כי "ישנם גורמים שמנסים לייצר קרע עם יהודי התפוצות לשווא". הוא ציין כי "ביטול סעיף הנכד לא ישפיע בשום אופן על עליית יהודים מארצות הברית", והדגיש כי "בניגוד לטענות סעיף הנכד מעולם לא היה חלק מתכלית חוק השבות והתווסף רק בשנות ה-70 עקב פסיקת בעייתית של בית המשפט העליון".

עוד אמר יו"ר ועדת החוקה, כי "אנו מבינים שבמישור הסמלי תיקון חוק השבות עשוי לייצר בעיה עם יהודי התפוצות, אך זאת ניתן ליישב דרך דיאלוג ולכן הגעתי הבוקר לכנס".

במהלך דבריו של רוטמן ניסו ארגוני מחאה שמתנגדים לרפורמה המשפטית, בהם "אחים לנשק", להפריע לפאנל, וצעקו לעברו של רוטמן: "ספר לארגנטינאים מה זאת דיקטטורה, האם היהודי לא יסלח לך".

מחאה נגד שמחה רוטמן בפאנל באירוע GA של הפדרציות היהודיות (ללא קרדיט)
מחאה נגד שמחה רוטמן בפאנל באירוע GA של הפדרציות היהודיות (ללא קרדיט)

בתגובה אמר רוטמן, כי "המחאה וההפגנה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, אולם מטרתה היא להשמיע קול מושתק ולא להשתיק את קולם של 64 מנדטים שהצביעו בבחירות. אני שומע אנשים שאומרים זה המדינה שלנו, ואנשים מוכנים לקונצנזוס רק עם הדעה שלהם. הממשלה הזו, יש אנשים שלא מוכנים לשמוע ולדון עם הדעות שאני מייצג הם רוצים להשתיק ואתנו. אני לא רוצה להשתיק אף אחד, אבל הם רוצים להשתיק אותי. אנשים שצועקים דמוקרטיה ורוצים להשתיק את האחרים. הם בוחרים מי יהיה יהודי, מי יכנס למדינה ועוד".

על שיחות ההידברות אצל הנשיא יצחק הרצוג אמר: "חברי האופוזיציה מחרימים את הדיונים עד שזה יהיה לפי הדעה שלהם. אני הייתי אצל הנשיא, אני מוכן לדבר עם כולם כולל מי שמוחה נגדי, אני מוכן לדיאלוג. הגענו עם הנשיא מאוד קרוב להסכמה, אבל היה עליו לחץ אדיר מהאנשים שמנסים להשתיק אותי לקחת אחורה את ההסכמות".

במסגרת הפאנל נשאל יו"ר ועדת החוקה מי הוא יהודי, ועל כך השיב: "זו שאלה מאוד פשוטה. אני רוצה להבדיל בין יהודי מבחינת הדת ובין יהודי לעניין עליה. זה לא אותו הדבר. החוק אומר מיהו יהודי שיכול לעלות ומיהו נכד. לפי זה עובדים ולפי זה העלייה. העובדה המעניינת היא שהחוק אומר שיהודי שהופך לנוצרי או מוסלמי לא יהודי ולא יכול לעלות. אבל נכד שהוא נוצרי אבל סבא שלו יהודי, יכול לעלות, וזה בעיה. מישהו שממיר את דתו לא יכול לעלות אבל הנכד שלו כן?".

שמחה רוטמן בפאנל באירוע GA של הפדרציות היהודיות (צילום: נמרוד גליקמן)
שמחה רוטמן בפאנל באירוע GA של הפדרציות היהודיות (צילום: נמרוד גליקמן)

על ההשפעה על יהדות ארצות הברית אמר: "יש לזה אפס השפעה על אנשים שעושים עליה מארצות הברית, אף אחד לא עושה עליה בגלל הנכד היהודי. רוב מוחלט הוא יהודי לפי החוק הישראלי, בנים או קשורים ליהודים. לגבי מה שהיה חבר העמים ומדינות מזרח אירופה, יש בערך 70% שהם לא יהודים לפי ורובם לפי עולים לפי הנכד, רובם באים, לוקחים דרכון והולכים למדינות אחרות. צריך להסביר את הפרטים. מנסים להפריד בין יהודי ארצות הברית לישראל, ואנחנו נמצא פתרון כדי למצוא דרך".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס גם הוא לשאלה מי הוא יהודי ואמר: "זו תשובה שנוגעת למי אנחנו – יהודים בדת או בלאום. יש לנו קשר ליהדות כלאום, זה הבסיס שלנו כמדינה וכעם, זה מה שבן גוריון אמר, ההגדרה היא לפי לאום. היסטורית, במדינת ישראל אנחנו ידענו שיש הבדל בין יהדות לפי הלכה, ומי יכול לעלות לארץ לפי הגדרה של יהדות. הסיבה שאנחנו מדברים על זה כי אנחנו בפעם ראשונה רוצים להגביל את הכניסה לישראל, בתקופה של אנטשימיות, מגיע מצב שבו רבנים לא ציונים קובעים מי ייכנס לארץ ומי לא. בפעם הראשונה בתולדות המדינה צריכה להחליט האם אנחנו מדינה של כל היהודים, או רק של יהדות מסוג מסוים. אם יהיה שינוי כזה, אני לא בטוח שבשנה ה-80 הGA יגיע לפה, כי חלק מהם לא יכולו להגיע לכאן. אם זה יעבור, זה הרס של מרכיב בסיסי של מדינת ישראל".

הוא ציין כי "הכל הוא חלק מהדיון של ממשלה שבאה עם אג'נדה של שינוי בסיסי של הדברים שהיו פה 75 שנה, שעבדו בלי חוקה. יחסים בין הרשויות, זכויות אדם וכו'. ביהמ"ש משחק תפקיד חשוב בנושא לגבי נושא הכותל, הגיור, עליה ועוד. זה קשור לחופש דת, לנגישות של מקומות הקדושים לכל היהודים מכל הסוגים. ישראל היא של כל היהודים, זה מסר לכל הקהילות היהודים בעולם – אנחנו שייכים לאותה אומה, אנחנו משפחה אחת. כל הדברים האלה מכוונים לאותו כיוון – שהרבנים הלא ציונים ישלטו מי יהודי ומי לא ומי ייכנס למדינה היהודית ציונית, זה סגירת דלתות להמון יהודים. יש המון דרכים להראות שאתה חלק, שירות צבאי למשל. הרעיון הוא להזיז את בית המשפט, לסגור את הדלתות ולמנוע ממי שלא יהודי לפי הרבנים הלא-ציונים להיכנס".

על ניסיונות התיווך אצל הנשיא אמר פלסנר: "כל השנים היינו דמוקרטיה בלי חוקה. אנחנו מבינים שעכשיו זה הזמן לבנות ולאזן הכל, בצורה מאוזנת ופורמלית, בנושאים בסיסים בזכויות, בהגדרה של המדינה, של היהדות, וזה צריך לעשות דרך דיאלוג והסכמה רחבה אנחנו נתקדם רק עם קונצנזוס.  חוקה עושים רק בקונצנזוס. בארהב יודעים כמה זה קשה. המינימום הוא להיות מחוייבים לעשות את השינויים תוך הסכמה רחבה. אני מקווה שהמשבר יוביל להזדמנות לשינוי ולשגשוג ארוך שנים".