מפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ ממשיכה להתחזק ומגיעה ל־31 מנדטים – עלייה של 3 מנדטים לעומת הסקר הקודם, שנערך בשבוע שעבר. כך עולה מסקר "מעריב" שנערך על ידי מנהל מכון פאנלס פוליטיקס, ד"ר מנחם לזר.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מהסקר עולה עוד כי לאחר צלילה מתמשכת בסקרים, מפלגת הליכוד מתאוששת ומגיעה ל־25 מנדטים, לעומת 23 בסקר הקודם.
יש עתיד, שהידרדרה בסקרים, נשארת על 17 מנדטים, ואילו מפלגת העבודה לא עוברת הפעם את אחוז החסימה וזוכה ל־2.9%. וכמוה בל"ד עם 2.4% בלבד.
על פי ממצאי הסקר, האופוזיציה הנוכחית (כולל המפלגות הערביות) מגיעה ל־67 מנדטים, לעומת 53 מנדטים למפלגות הקואליציה. בסקר שנערך לפני שבוע גוש מפלגות האופוזיציה כבר עמד על 70 מנדטים, לעומת 50 למפלגות הקואליציה. באותו סקר, העבודה עברה את אחוז החסימה.
בתשובה לשאלה: מי מהשניים, בנימין נתניהו או גנץ, מתאים יותר להיות ראש הממשלה? התשובות היו: גנץ – 41%, נתניהו - 33%, לא יודע – 26%.
בתשובה לשאלה נוספת נמצא ש־62% מהישראלים אינם מרוצים מהתגובה של הממשלה לירי מרצועת עזה. 20% בלבד השיבו שהם מרוצים ו־18% היו חסרי דעה. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה נמצאו 30% שאינם מרוצים, לעומת 56% שכן.
בתשובה לעוד שאלה התברר כי רוב מוחלט של הישראלים, 73%, פסימי בכל הקשור ליכולתה של הממשלה להפחית את מספר מעשי הרצח בישראל. 19% בלבד אופטימיים, ו־8% חסרי דעה.
בסקר האינטרנטי השתתפו 517 משיבים, והוא בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. הסקר נערך ב־5־4 במאי, וטעות הדגימה המרבית היא 4.3%.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
קשה שלא להתפעל מהדרך של בני גנץ אל צמרת טבלת המנדטים | יוסי טאטיקה
אלברט איינשטיין אמר "הפוליטיקה קשה מהפיזיקה" והסקר של מעריב מהבוקר מראה שלפחות בצד הימני של המפה המשפט הזה אקטואלי מתמיד, אבל נפתח דווקא בצמרת. קשה שלא להתפעל מהדרך של בני גנץ אל צמרת טבלת המנדטים. מגמת ההתחזקות מראה שהוא עושה הכול נכון, בראש ובראשונה ביכולת שלו ושל צוותו לסנן את הרעשים מימין ומשמאל בתוך גל מחאה מתמשך ולקרוא את הסנטימנט הישראלי בעיניים נקיות.
לסקרים בתקופה הזו, שבה בחירות לא על הפרק אין משמעות פוליטית אבל הן סמן אמין שמלמד האם מפלגה כזו או אחרת פועלת נכון. ובינתיים המחנה הממלכתי עושה את זה בצורה הטובה ביותר.
בצד הימני של המפה, הדברים נראים פחות טוב, אמנם הליכוד הצליחה להחזיר אליו 2 מנדטים (בעיקר בזכות העובדה שהתחיל לדבר יותר על החיים עצמם ופחות על רפורמה, שעל פי סקר שיזמנו לפני מספר ימים מעניינת כשליש מבוחריו בלבד) אבל הבעיה בצד הזה עמוקה יותר.
לדעתי, הציבור איבד אמון בסדר העדיפויות של הממשלה, השוליים של הקואליציה נותנים את הטון וההתרחקות מהמרכז הפוליטי נותן אותותיו. הדרך בה הליכוד התנהל עד כה הבריח ממנו גם את אלה שמצפים לרפורמה משפטית וגם את אלה שזו לא בראש סדר העדיפויות שלהם, מעבר של מצביעים בין גושים בסדר גודל כזה היא אירוע גדול ונדיר במחוזותינו.
בימים האלה, מי שמציג קו פרגמטי מרוויח, מי שמתחפר בקו הבדלני או 'משחק בונקר' (בהשאלה מעולם הכדורגל) עושה זאת כדי לשמור על כוחו ותו לא.
נתון מעניין נוסף נוגע לפסימיות שמפגין הציבור הישראלי באשר ליכולתה של הממשלה להפחית את מעשי הרצח. 73 אחוזים מהישראלים לא מאמינים ביכולתה של הממשלה לעשות זאת וזה מסמן את שלב ההתפכחות של הציבור הישראלי ממערכת בחירות רווית הבטחות.
בעניין הזה, הציבור לא מצפה שימוגרו לחלוטין מעשי האלימות אבל הוא כן מצפה להשקעה גדולה יותר בביטחון הפנים ובעיקר לתחושה שיש על מי לסמוך, את זה, הקואליציה כרגע לא מספקת. אבל זוהי נקודה הפיכה.
ואי אפשר בלי מילה לסיום על המצב העגום של השמאל הציוני בסקר. הטרגדיה היא מפלגת העבודה שמתרחקת מאחוז החסימה. אם השמאל הציוני חפץ חיים יש לבצע בו 'פינוי בינוי פוליטי' ולאחד את כל הכוחות הפוליטיים הקיימים שם, אחרת אפשר להיפרד מהאגף הזה ולאפסן אותו במוזאון הפוליטיקה הישראלית.