נציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם קיבלו ממשרד החוץ "דף מסרים" הסברתי לגבי הרפורמה וההתרחשויות בארץ שפירט את "הנחיות הדיברור" והמסרים בנושא החקיקה המשפטית.
מתחים ומחלוקות שזלגו מהרחוב למליאה ולהפך: סיכום מושב הקיץ של הכנסת
להלן המסרים שקיבלו השגרירים ואנשי הנציגויות:
- ישראל היא דמוקרטיה חזקה, יציבה ותוססת.
- בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי העוסק באיזון בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת.
- ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות המחוקקת נחלש.
- בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי רחב הכולל דיון בוועדות הכנסת ובמליאה, בתקשורת הישראלית ובקרב אזרחי המדינה בדמות הפגנות בהשתתפות רבבות מאזרחי ישראל (הכוללות הפגנות מחאה והפגנות תמיכה). ההפגנות הללו הן דוגמה לדמוקרטיה הישראלית.
- במהלך מספר חודשים אף התקיים שיח בחסות נשיא המדינה בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה במטרה למצוא הסכמה רחבה.
- ביום שני השבוע עברה בכנסת בקריאה שניה ושלישית הצעת החוק בנושא צמצום עילת הסבירות (הסבר משפטי להצעת החוק מופיע בהמשך). החקיקה זכתה לפרסום רב באמצעי התקשורת בעולם (בדגש על מדינות המערב) ולהתבטאויות מצד מספר מדינות (ארה"ב, בריטניה, גרמניה והא"א).
- לאחר החקיקה התבטא ראש הממשלה נתניהו על צורך לנהל שיח בין הצדדים ולהגיע להסכמות רחבות. בין היתר אמר ראש הממשלה כי יש מספר הסכמות בסיסיות עליהן מסכימים שני הצדדים והן: ישראל חייבת להישאר דמוקרטיה חזקה, ישראל תמשיך לשמור על זכויות הפרט לכולם, - ישראל לא תהפוך למדינת הלכה, בית המשפט ימשיך להיות עצמאי ושאף צד לא ישתלט עליו.
כאמור, לדף המסרים הזה צורפו דברי ההסבר של אגף משפט בנוגע לחקיקה: "ביום 24.7.23 עבר בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקובע כי בתי המשפט לא ידונו ולא יתנו צו בעניין סבירות כל החלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר. במסגרת עילת הסבירות, לבתי המשפט הייתה האפשרות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהליות במקרה בו לא קוימה "חובת הסבירות".
"חובת הסבירות היא חובה המוטלת על הרשות המנהלית לתת משקל ראוי בנסיבות העניין לכל העובדות והשיקולים הרלוונטיים להחלטה, ולאזן ביניהם בצורה נכונה. משמעות התיקון היא שבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, לא יוכלו עוד לפסול החלטות או להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של ראש הממשלה, הממשלה, או שר בממשלה, בהתבסס על עילת הסבירות.
"יצוין כי החלטות של הממשלה, רהמ ושרים אחרים ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית לפי עילות אחרות של המשפט המינהלי, כגון שוויון והיעדר אפליה, היעדר שיקולים זרים, היעדר שרירות, ועוד. בסמוך לאחר ההצבעה בכנסת, הוגשו עתירות לבג"ץ כנגד התיקון לחוק היסוד".