היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה את עמדתה לבג"ץ בנוגע להחלטת השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם, להעביר את יו"ר דירקטוריון הדואר, מישאל וקנין, מתפקידו בטענה כי הוא "אינו ממלא את תפקידו כראוי", וטענה כי ההחלטה "לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של הליך ומביאים לבטלותו".
"הדחה פוליטית מובהקת": השיחה הסודית בין קרעי ליו"ר הדואר המודח
בהסבר לטענתה, נמסר כי "חוק החברות הממשלתיות כולל הסדרים שתכליתם ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת של החברה, באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי לטובת החברה. בהתאם לכך, החלטה של שרים לסיים את כהונתו של דירקטור צריכה להתקבל לאחר היוועצות ברשות החברות ולהיעשות בזהירות רבה, בשים לב לאינטרס הציבורי כבד המשקל בשמירת עצמאות עבודת דירקטוריון החברה הממשלתית".
בתגובתה של היועמ"שית נכתב גם כן כי בחודש מרץ, כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו "על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור". בנקודת הזמן הזו, לפי טענת היועמ"שית, לא הייתה בפני השר תשתית עובדתית המבססת את הפעלת הסמכות החריגה, המופעלת, לראשונה מאז חקיקה החוק, לפני כחמישים שנה.
בהמשך לכך, מבהרב-מיארה צוין כי "הודעת השר ליו"ר נומקה בדיעבד בטיעון המרכזי כי החברה בהובלת היו"ר זנחה את הטיפול בסוגיית רמת השירות שמספקת החברה לציבור, וכי החברה סגרה סניפי דואר ברחבי הארץ מבלי להעמיד פתרונות אלטרנטיביים לציבור; מהלך שגרר תלונות רבות שהגיעו לפתחו של שר התקשורת ודרשו את מעורבותו. טיעון זה, שעמד, על פי הנטען, במוקד ההחלטה להעביר את היו"ר מתפקידו, לא התבסס על תשתית עובדתית. מהתייחסות רשות החברות עולה כי יו״ר הדירקטוריון התמודד עם אתגרים משמעותיים והוביל מהלכים מורכבים הנובעים מהליכי ההבראה וההפרטה עליהם החליטה הממשלה ביחס לחברה".
בתגובה לבית המשפט נכתב כי הסמכות הנתונה לשרים, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להעביר דירקטור מתפקידו מן הטעם ש"אינו ממלא תפקידו כראוי", נועדה למקרים חריגים ביותר ומחייבת רף גבוה של כשל במילוי התפקיד המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה. "במקרה זה לא עלה בידי השרים להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה", טענה היועמ"שית. "החלטת השרים נתקבלה מבלי שקוימה כהלכתה חובת ההיוועצות הסטטוטורית עם רשות החברות הממשלתיות. כמו כן, במסגרת קבלת ההחלטה נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך ליו"ר הדירקטוריון, שבהצטברותם יחד עם יתר הפגמים, מצדיקים את ביטול ההחלטה". התגובה הוגשה באמצעות עו״ד ערין ספדי עטילה ועו״ד מתניה רוזין, ממחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה.
בתגובת השרים קרעי ואמסלם לבג"ץ, אותה הגיש עו"ד אפרים דמרי, נטען כי טענותיו של יו"ר הדואר נגד ההדחה אינן מבוססות, וכי נראה כי היו"ר "מבקש להתחמק מאחריותו לכישלונו הניהולי והמקצועי, באמצעות ניצול הלך הרוח הציבורי האקטואלי נגד הממשלה, ומנסה לשוות לעתירה תדמית של "איש מקצועי שהפוליטיקאים ה'מושחתים'" מבקשים להתנכל לו. המציאות, הפוכה".
דמרי הוסיף כי "התנהלות השרים הייתה ללא רבב, ממש "כזה ראה וקדש". השרים לא האיצו בתהליך ולא ששו להעביר את העותר מכהונתו. להיפך – הם ניסו להימנע מכך ככל הניתן, ונתנו לעותר הזדמנויות שונות להסכים לקבל את עמדותיהם המקצועיות לטובת החברה וציבור לקוחותיה – אזרחי ישראל". עם זאת, לטענת דמרי, יו"ר הדואר "דחה הזדמנויות אלה מכל וכול, ולשרים לא נותרה ברירה".