מושב החורף בפתח: אלו האתגרים שעומדים בפני הממשלה

ממשלת ישראל תחזור בתחילת השבוע לפעילות מלאה לאחר הפוגה קצרה בשל החגים, והיא עומדת בפני שורת אתגרים והזדמנויות במישור הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

ישראל אייכלר: "אנחנו נמצאים במדינה שאין לנו בכלל זכויות"
האווירה מתלהטת לקראת החג: עימותים בין דתיים וחילונים בכיכר דיזנגוף | צפו

בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדות שתי מטרות עיקריות. האחת: שינוי השיח מכיוון הרפורמה המשפטית לטובת חוקים, תהליכים מדיניים ופעולות שיקודמו למען הציבור הרחב. המטרה השנייה, שתשפיע על הראשונה ושעמה יצטרך להתמודד נתניהו בשבועות הקרובים, היא מציאת פתרון לסוגיית גיוס החרדים לצה"ל והוועדה לבחירת שופטים. וכל זאת תוך שמירה על הקואליציה שלו כיחידה אחת.

בקרב בכירי הממשלה מבינים כי החוק היחיד שניתן לנסות להעביר במהלך כנס החורף של הכנסת הוא תיקון חוק יסוד "השפיטה", שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, הסוגיה תעלה על שולחן הכנסת רק לאחר הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו בסוף החודש, כדי לא לסכן מועמדים מהליכוד.

טרם ברור אם המתווה שיציגו יתבסס על הצעות הפשרה שעלו בחסות שיחות בית הנשיא. מקורביו של שר המשפטים יריב לוין אומרים כי הוא ותומכי הרפורמה בממשלה נחושים להיצמד ללוח הזמנים. המהלך צפוי להיתקל בהתנגדות נרחבת בקרב האופוזיציה ואנשי המחאה.

בסוגיית חוק הגיוס, החרדים הבהירו לראש הממשלה כי לא תהיה דחייה נוספת של קידום החוק, וללא חוק הגיוס לא יתמכו ביוזמות של הממשלה. לכן במהלך תקופת החגים לא פסקו מגעים אינטנסיביים לטובת עבודה על גיבוש מתווה גיוס שיספק את כל השותפים הקואליציוניים.
בליכוד מציינים שהמתווה מבוסס על המתווה שקידם משרד הביטחון בתקופת ממשלת הרוטציה של נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. הוא כולל בתוכו מספר מסלולי התנדבות לצד גיוס לצה"ל, יעדי גיוס, תמריצים למתגייסים וכן סנקציות כלכליות.

טיוטת חוק הגיוס המתגבשת תוגש לראשי המפלגות החרדיות, ככל הנראה במהלך השבועיים הקרובים. אם הטיוטה תעבור את אישור המנהיגים הרוחניים של דגל התורה, ש"ס ואגודת ישראל, חוק הגיוס יגיע לחקיקה. תגובת המחאה תהיה תלויה במידה רבה בנוסח הסופי של החוק ואם יזכה לתמיכה חיצונית של גורמים באופוזיציה או גורמים חברתיים אחרים, וכמובן באווירה המתוחה הקיימת בין חילונים לחרדים.

שתי הסוגיות הללו, הנוגעות לרפורמה ולחרדים, הן כאלו שראש הממשלה לא יכול לדחות או לוותר. הרצון של נתניהו הוא לסיים איתן כמה שיותר מהר ולעבור לנושאים אחרים, והראשי שבהם - המאמץ להגיע להסכם אזורי בין ארה"ב וערב הסעודית, שיכלול בתוכו את הנורמליזציה בין ריאד לירושלים.

יציבות ביטחונית ומניעת הסלמה

המשימה המרכזית של מערכת הביטחון בשבועות הקרובים תהיה לספק לדרג המדיני את התנאים הנוחים ביותר לאפשרות של הסכם סעודי. יציבות ביטחונית בזירה הפלסטינית ומניעת הסלמה, שבה מאוד רוצים באיראן, ניצבות כאתגרים מרכזיים בפני צה״ל.

סביר להניח שלו זה היה תלוי רק באיראן, הם היו מעוניינים בהמשך המתיחות הביטחונית גם ברצועת עזה ובגבול לבנון, אבל לחמאס ולחיזבאללה יש אינטרסים ומחירי הפסד משלהם, ולכן הם גם מעדיפים כי ההסלמה הביטחונית תתרחש קודם ביו"ש.

עד עכשיו, ולמרות המאמצים הרבים שהם משקיעים בכך, הם לא הצליחו בכך בתקופת החגים המתוחה. עם זאת, צריך לזכור שרק בשבוע החולף עמדה על הפרק הסלמה אפשרית ברצועת עזה. ככל שהסכם יקרום עור וגידים, האיראנים צפויים להגביר את מאמצי הטרור שלהם באזור.

ישראל, לעומת זאת, בתקופה האחרונה עושה מאמצים להוריד את מפלס המתיחות, ובהתאם לכך פעלה באופן מתון גם אל מול התגרויות חיזבאללה בגבול עם לבנון וכן בהסלמה האחרונה בגבול עם עזה. את המסרים, כך נראה, מבקשת ישראל להעביר בתגובות צבאיות נגד מטרות איראניות בסוריה - בגזרה שבה סיכויי ההסלמה הם נמוכים.

מאבק בפשיעה בחברה הערבית

מלבד הסוגיה המדינית־ביטחונית, אחד הנושאים שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של רה"מ ושריו הוא השתוללות הפשיעה ברחבי המדינה ובמגזר הערבי בפרט.

מתחילת השנה נרצחו במגזר הערבי 196 בני אדם - מספר חסר תקדים המשפיע על תפקוד המשטרה ברמה הארצית. "אם בעבר לכל חוקר היו איקס משימות, אז עכשיו תכפיל ואפילו תשלש", אומרים גורמים בכירים במשטרה. המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר הודיע כי יקדמו חבילת חקיקה שתסייע משמעותית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, אבל לא בטוח שזה יספיק. מעבר לפשיעה במגזר הערבי, שחצתה שיאים חדשים ושליליים במהלך השנה האחרונה, נושאי האלימות, הפרוטקשן, חוסר המשילות וחוסר הביטחון האישי הורגשו בערים רבות ברחבי הארץ.

"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"

נושא נוסף שבוער בחברה הישראלית הוא יוקר המחיה, ועל רקע התחזקות נוספת של הדולר מול השקל בשבוע האחרון נראה כי צפוית העלאות מחירים נוספות בקרוב. הקואליציה מקווה להשלים בחודשים הקרובים חקיקה שחותכת את כל הרגולציה בישראל, תחת הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". החקיקה אמורה להקל את תנאי היבוא ובכך להפחית בצורה משמעותית את המחירים.

בנוסף, משרד העלייה והאינטגרציה מקדם החלטות שיקלו על העולים החדשים שמגיעים ארצה עם מקצועות מבוקשים. החקיקה נועדה לחסוך מהם את הבירוקרטיה הרבה להשגת רישיון מקביל בארץ.

בנושא הסביבתי ובסוגיית העצמאות האנרגטית של ישראל, שמשפיעים גם על הכלכלה הישראלית, האתגר הגדול של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן יהיה כשחוק האקלים, שהיא כה גאה בו ושאמור לראשונה לעגן בחקיקה את הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל, יגיע להכנה לקריאה שלישית בוועדת הפנים של הכנסת. סילמן ואנשיה יצטרכו למנוע פגיעה ביעדים הנמוכים ממילא בהשוואה לעולם, ולא להחריג מהם את אסדות הגז ותחנות הכוח המונעות בגז ולהגדיל את יעדי הפחתת הפליטות עד סוף העשור בשיעור ניכר.

גם מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מספר אתגרים במקביל. אחת הסוגיות היא חוסר היציבות שנרשם במשרד החינוך - וגם במערכת כולה. אחת הדוגמאות לכך היא החלטתו של השר יואב קיש לשנות את מתווה הבגרויות פעם נוספת - שעליה הכריז כבר במהלך טקס כניסתו לתפקיד.

סוגיה נוספת שאמורה להטריד את השר היא מצוקת כוח האדם הקשה במערכת החינוך כולה. בסופו של דבר, אנשי החינוך צריכים לקבל תגמול ראוי על עבודתם, הן מבחינת השכר והן מבחינת התנאים והמעמד. שינויים כאלו רק יסייעו להעלות את מעמדם ולשמור עליו, לשמור על הקיימים במערכת - ולמשוך חדשים למקצוע.