היום ה-24 למלחמה: חן גולדשטיין־אלמוג בת ה־49 נחטפה מביתה בכפר עזה לצד שלושת ילדיה, טל בן ה־9, גל בן ה־11 ואגם בת ה־18. נדב, בעלה של חן, וים, בתה הגדולה, נרצחו במהלך חדירת המחבלים. עומרי אלמוג, אחיה של חן, סיפר על תחושותיו בעקבות הטרגדיה המשפחתית האיומה.
לאחר חשיפת "מסמך ליברמן": מה ידעו בקבינט לאורך השנים על עזה?
"עוברים את הימים בקושי", תיאר בכאב. "אתה קם בבוקר איתם והולך לישון איתם, הם כל היום לנגד עיניך. אני חושב על חן לפני קצת יותר מ-3 שבועות, היא בעצם אלמנה, אימא שכולה וחטופה עם 3 ילדים, יושבת באיזה מקום בתוך הרצועה הקטנה הזאת. אני מנסה לשדר לה כוחות, אבל הסיפור הזה הוא מעבר לכל דמיון. אני לא יודע מה היא יודעת וחושבת, אני יודע שהיא חזקה".
"יש פה שתי משפחות, גם משפחת גולדשטיין, ההורים של נדב, שגם אין להם בית, הבית שלהם נשרף. וההורים שלי, שאנחנו שני אחים בסך הכול, ואני הפכתי ברגע אחד להיות בן יחיד והילדים שלי הפכו להיות הנכדים היחידים שאפשר לגעת בהם, אבל אני לפחות מנסה לתעל את כל האנרגיה שלי ואת כל הכעסים שלי לעשייה ולהיפגש עם אנשים ולדבר עם העולם כי יש פה בעיה עולמית ואני חושב שאנחנו לא מספיק מאירים את העולם לתוך הבעיה הזאת, זה ארגון שאין לו זכות קיום ושותף עם האנושות", הוסיף.
הוא המשיך: "חן ונדב מכירים מגיל 14. הם בנו את הבית שלהם בכפר עזה, לא עזבו את הבית מעולם. ים שנרצחה בבית, בעודה חיילת, גדלה לתוך האירוע הזה. במשך 20 שנה, יש שם סבבים ויורים ולא קרה שום דבר, עד האירוע הזה. רק אירוע כזה הצליח להוציא אותם מהבית. מעבר לכל המחדלים ולהכול, היום אנחנו במצב שאין לנו ברירה ואנחנו צריכים לסמוך על מי שמנהל את המאבק הזה לצד מדינת ישראל".
"אתה סומך?", נשאל. "יש לי אפשרות אחרת? אין לי אפשרות אחרת. אני נפגש עם אנשים וכל מה שהם אומרים לי זה שכל מה שהם עושים וכל התמרונים של הצבא זה בשביל להחזיר את החטופים. יש פה שבר שהוא לא נורמלי בין האזרחים למדינה, והדבר הראשון שהמדינה צריכה לעשות זה להחזיר את החטופים האלה. יש לי בעיה אישית, פרטית, ויש פה 4 בני משפחה שנשארו, שצריך להחזיר אותם לבית, אבל זה 240 חטופים כמעט, ואם המדינה לא תשכיל להחזיר את כל החטופים האלה הביתה, לא תהיה פה מדינה, יהיה פה משהו אחר. אנשים לא יבואו לגור פה".
"יש פה אירוע מאוד מורכב עם ארגון מתעתע וזו מלחמה פסיכולוגית. אני לא יודע אם מדינת ישראל שולטת באירוע, זה משחק מורכב. הם יושבים בתוך בית חולים, מסתתרים מאחורי אזרחים במשך כל כך הרבה שנים וכל פעולה כירורגית שאתה רוצה לעשות מבחינה צבאית, אתה חושב עליה 10 פעמים מה יקרה", טען.
"התחושה האישית שלי זה שאין לי על מי לסמוך. זה אירוע שלא היה בעולם, אנחנו לומדים אותו תוך כדי תנועה. אני בא ממשפחה שנתנה הכול למדינה ושילמה מחירים מאוד כבדים, גם במסעדת מקסים שהמשפחה שלנו נרצחה לפני 20 שנה וגם עכשיו, וזה מה שנשאר לנו. אנחנו סומכים על כך שהמדינה מבינה היום שאם היא לא תחזיר את החטופים תהיה פה בעיה גדולה מאוד", סיכם.