חוקר היחסים הבינלאומיים והדיפלומט הישראלי אלון ליאל שוחח עם "מעריב" על המלחמה הנוכחית מול כוחות עזה ועל עמדתה של טורקיה בנוגע למלחמה.
"נתניהו זמנך קצוב": ארדואן מנסה לחבל במלחמה של ישראל בעזה בדרך אחרת
איך ניתן לגשר למעשה בין הפער שקיים בין אמירות ארדואן הקיצוניות בכל מבצע או מלחמה לבין הניסיונות שלו להתקרבות בימים אחרים?
"מבחינה מסיומת אנחנו רגילים לארדואן, הוא עשרים ואחת שנה בשלטון, היו עליות ומורדות. המשבר הגדול הראשון היה במלחמה ב-2008 בעמוד ענן עופרת יצוקה ובצוק איתן וכעת יש את 'חרבות ברזל'. אנחנו יודעים שלארדואן יש שני עצבים מאוד רגישים, אחד הוא החמאס והשני הוא אל אקצה. אלו שני עצבים רגישים באישיות שלו וידענו שגם כאשר שאחנו מנרמלים את היחסים שנוגעים בעצב רגיש בייחוד אם נוגעים חזק ארדואן משתולל".
טורקיה הרי איננה חלק מהציר האיראני מדוע אם כך רגישותו הגבוהה לחמאס?
"ארדואן רואה את עצמו כהכי מוסלמי ואותם כהכי מוסלמים. נכון שהוא טורקי והם פלסטינים אבל למעשה הם שייכים לתנועת 'האחים המוסלמים' ויותר מזה הוא כיוון אותם לפוליטיקה. הוא זה שב-2005 עודד אותם ללכת לבחירות הפלסטיניות שהם זכו בהם והוא תמיד ראה את חמאס שגובר בקלפי על הפת"ח כהישג אישי שלו, אז החיבור הוא מאוד מאוד חזק ובכל מדינה מוסלמית ארדואן תמיד מעדיף את הפלג הדתי על הפלג החילוני. בעניין הפלסטיני הוא רואה בפת"ח פלג חילוני ובחמאס פלג דתי ואין ספק שהעניין הדתי דוחף אותו חזק לזרועות החמאס ואותם לזרועות שלו. אבל למרות שאנחנו רגילים שכל כמה שנים הוא "הופך את עורו"".
"אני בכל זאת חושב שהפעם זה שונה. כי מה שקרה בשביעי לאוקטובר עדיין לא קרה. והעובדה שהחמאס גילה פרצוף כל כך מכוער וזה לא משפיע על ארדואן והוא אפילו מגיב בצורה ברוטלית לכיוון שלנו, אני חושב שהפעם הוא בחר צד, הוא הפעם לא אומר אני ממשיך להיות חבר של ישראל אבל שנגעו לי בעצב הרגיש אלא הפעם הוא בחר צד בצורה מאוד מובהקת. הוא המדינה היחדה בנאט"ו ואולי בעולם המערבי כולו שטוען כי חמאס הוא מפלגה פוליטית ולא ארגון טרור. כך שהעוצמה של הדברים והחזרתיות כולל האמירה שישראל מדינת טרור ועניין הגרעין לפי דעתי ארדואן פשוט ויתר עלינו ובחר בצד של החמאס", הוסיף.
מה לגבי מי שאומר שהרטוריקה קשה אך ארדואן לא ויתר על המסחר והקשרים הכלכליים ושבאמת דבר לא השתנה?
"אני חושב שהפעם זה אחרת, זה אחרת משום שגם בשנתיים האחרונות הוא חיזר אחרינו, הוא חיזר אחרינו בהצלחה היו הרבה התלבטויות אם לנרמל איתו את היחסים, זה לקח שנתיים, והוא בכל זאת, הוא מוותר על הכל ובחר צד. לגבי הכלכלה הקשר המסחרי שרד את המשברים הקודמים אבל לא הקשר הביטחוני".
"הסחר הביטחוני ולא ההשקעות, מה ששרד זה רק הסחר האזרחי ולדעתי הפעם גם הסחר האזרחי יפגע. הגענו ל-9 מיליארד סחר בשנה. לדעתי הוא יפגע כי יהיו הרבה מאוד ישראלים שלא ירצו לעשות איתו עסקים עכשיו והפעם גם הכלכלה תיפגע אם כי הוא היה רוצה להמשיך כרגיל בכלכלה אבל אני לא חושב שישראל תאפשר את זה ושתהיה ירידה בסחר ואנחנו רואם את זה כבר בחקלאות", המשיך. "יש ידיעה גם בעיתונות הטורקית שבית משפט טורקי החליט להעמיד לדין את נתניהו על פשעי מלחמה אז זה גם כן מצטרף למהלך שלו. אבל פה חשוב לציין שהקשר עם ישראל יפגע קשות להרבה זמן אבל הוא לא נעלם מהאזור, הוא עם דחף בלתי ניתן לכיבוש לעסוק בענין הפלסטיני ואני מאמין שהוא יישאר מאוד מעורב בנושא הזה לצד החמאס".
כיצד זה יבוא לידי ביטוי?
"ראשית הוא יאפשר לאנשי חמאס לחזור לטורקיה. בשנתיים שהוא התקרב אלינו דרשנו שהוא יסלק את החמאסניקים כולל את סאלח אל- ערורי והוא סילק אותם. ואם הם יגיעו שוב לאיסטנבול או אנקרה לא נראה שהוא יסלק אותם. הוא ינסה גם לדחוף את עצמו מאוד חזק לעסקאות השבויים והאסירים ובהחלט יכול להיות שיהיה מה שקרה בעסקת גלעד שליט, שאנחנו אם נשחרר עכשיו תמורת שבויים וחטופים תמורת אסירי חמאס נתעקש על זה שהם לא חוזרים לעזה. הוא יכול להסכים לקחת אותם לטורקיה זאת כאשר אין הרבה אסירי חמאס שיסכימו במדינות העולם לקחת אותם. גם בעסקת גלעד שליט הוא ניסה להיות מעורב בתיווך ולא נתנו לו. עדיין בסופה של העסקה כאשר היו 13 הכי נוראיים עם הכי הרבה דם על הידיים, הוא לקח אותם לאנקרה ואירח אותם בכבוד גדול. יכול להיות שגם קטר אבל הוא יתנדב לדעתי, אני לא רואה אף מדינה לא באירופה לא בצפון אמריקה לא באמריקה הלטינית שתהיה מוכנה לקחת את הרוצחים של החמאס".