ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר בכיר לענייני פלסטינים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א, שוחח היום (רביעי) עם 'מעריב' בעניין ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, לאחר שנחשף כי מצבו של דף טוב באופן משמעותי ממה שהוערך בישראל, למרות שורה ארוכה של תקיפות וניסיונות סיכול שבוצעו נגדו, בחלקם הוא אף נפגע. 

"מבוכה מודיעינית": איך הצליח מוחמד דף לעבוד על ישראל?
חומרי מודיעין שנתפסו מוכיחים: מוחמד דף חי, מתפקד ובמצב טוב | בן כספית

חורב הסביר: "לגבי הפער המודיעיני, אנחנו יודעים שרואים את דף הולך אך צולע. זה לא נותן לנו מידע אינטימי על מצבו האמתי. אחת האפשרויות למשל היא שדף איבד רגל, הוא הולך עם פרוטזה טובה והוא מצליח להתנהל. העניין סביב האיש... אני לא חושב שיש כאן איזו ראייה אובייקטיבית. למשל דיברו על זה שהוא איבד ראייה בעין אחת אבל ככל הנראה הוא מתנהל בצורה מוטורית טובה. עם זאת, זה עדיין לא אומר שהוא לא נכה".

באשר לרקע של דף, החוקר פירט: "דף הוא בן למשפחת פליטים מחאן יונס. הוא גדל כמו סינוואר במחנה הפליטים בחאן יונס. המוצא של המשפחה שלו היא מהכפר כאוכבא ששכן עד 1948 באזור אשקלון. מהאזור הזה יצאו הרבה משפחות שהתיישבו יחדיו ואפילו כפרים שלמים וזה מבחינתנו מפתח להבנת קבוצות בחמאס, קבוצות שמבוססות הרבה פעמים על אמון וקשרים שנוצרו בין המשפחות עוד לפני היחידים טרם 1948. בני אותו הכפר". 

מה הפך אותו לאייקון כזה?
"הביוגרפיה שלו, כמו הרבה אחרים, מתחילה עם תנועת 'האחים המוסלמים' שממנה לימים יתפתח ארגון חמאס. הוא למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה. עשה מסלול רגיל טיפוסי של פעיל חמאס. היה פעיל בגוש האיסלאמי וצמח בסביבת אנשים שגילו את הכישרון שלו".

מה אפשר לדעת על התנהלותו, מאפייניו?
"הוא מתנהל בצורה מאוד חשאית, לא מחפש את התהילה הציבורית. האנשים שאיתם הוא עבד בראש ובראשונה - יחיא עייש 'המהנדס'. הוא היה עצור על ידי הרשות הפלסטינית למשך שנה באזור שנת 2001, אך מהר מאוד השתחרר. הוא התבלט במהרה כמוח מבצעי שטני ומבריק. בעצם כבר אז ועוד טרם לכן, באמצע שנות ה-90 סומן על ידי ישראל".

איפה בעצם נכשלנו, איך ישראל לא השכילה עד כה לשים עליו את היד?
"ההתנהלות שלו היא כאמור מאוד חשאית. מגיל צעיר אין תמונה עדכנית שלו, למעט תמונה שלו יוצא מרכב כשהוא מדדה. טענו שזה הוא מצולם מהגב. החשאיות היא השמירה שלו. לא משנה בעצם כמה חמאס התחזק וגדל, הוא המשיך לשמור על חשאיות ובעצם היה 'המאסטר מיינד' מאחורי הרבה מפקדים צבאיים כמו: אחמד ג'עברי, סאלח שחאדה, מרוואן עיסא ולאחרונה שמו חזר לקדמת הבמה וזה חיזק אותו כאסטרטג של הזרוע הצבאית. גם שהוא עבר כמה וכמה ניסיונות חיסול, בתפקידו היה מנוע מרכזי בתהליך ההתעצמות של חמאס".

יש משהו שאנחנו לא יודעים עדיין על מוחמד דף?
"עצם הישרדותו ודבקתו במטרה לאורך זמן מראה שהוא אדם קר מאוד שמצליח להתאפק ולא לתרגם את ההילה שנקשרת בשם שלו לאיזושהי יוקרה חברתית או פוליטית פומבית. מדברים על איש קר, ממוקד מטרה מאוד וחשאי והקומבינציה של הדברים הללו הופכת אותו לאיש מאוד מסוכן".