מלחמת חרבות ברזל: יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ויוכבד ליפשיץ ששבה מהשבי, שוחח היום (חמישי) עם ניסים משעל וטל שלו בתכניתם ב-103FM, וסיפר על תחושותיו בעקבות הזמן שחלף, ובשל מה שנראה כמו פסק זמן בעסקת החטופים.
השכול הכפול של שושלת מורנו: ״מי שמשפיעים על ההיסטוריה משלמים את המחיר״
נס בפיגוע בשכם: הקסדה שהצילה את חייו של לוחם המילואים
בפתח הראיון אמר: "זה לא הגיוני שאנחנו ממשיכים את כל הדברים כשהחטופים נמצאים במצב הזה, אלו שנשארו בחיים. אלו שיצאו בחיים מתוך הבונקרים יודעים מה קורה בתוך הבונקרים, אז מענים אותם פעמיים - פעם אחת בפנים ופעם אחת מזה שהם יודעים מה קורה בפנים והם נמצאים בחוץ".
"סינוואר זו בחירה של ישראל, ישראל גידלה אותו, בחרה בחמאס על הרשות, העבירה לו כספים", טען. "ישראל סחרה עם קטאר, שבשבילי קטאר, סינוואר והנייה זה אותו דבר".
ליפשיץ המשיך ותקף :"מה ההבדל בין לוחם הקצה של הנוחב'ה לקטאר? אין הבדל, גם היום הם דו פרצופיים, שמים על עצמם גלימה של מתווכים. לא מבין איך לא לוקחים רק את הזקנים, הילדים והנשים ופשוט מחזירים אותם בלי שום תמורה".
"באסלאם זה לא נכון, ואם זה כן אז זה נכון לקטארים. אז הקטארים, סינוואר, הנייה, ולוחם הקצה שהורג ואונס, הם אותו דבר. בנו את המפלצת הזו ויום אחר אחרי שסיימו לבנות אותה לא נשארו לשמור על השערים. אפשר קצת להכות על חטא, להחזיר את בני הערובה ולחשוב איך לא נבנה מפלצות".
על אביו שנמצא כבר 125 ימים בשבי חמאס אמר בכאב: "לצערי הוא כבר מ־1967 רואה איך אנחנו משנים את פנינו בתוך המדינה ואיך אנחנו בונים את אויבנו בזה שאנחנו הופכים אותם למפלצות מצד אחד ולא נלחמים בהם עד הסוף. מה חשבו שיקרה? חוץ מלחפור מנהרות ולעסוק בטרור אין להם מה לעשות שם".
"המידע האחרון זה שהוא ביום ה־20 היה יחד עם אחד מהחטופים מניר עוז, ואז הוא הרגיש לא טוב, עבר עליו משהו, הוציאו אותו מהחדר ומאז גם לצבא וגם לנו אין שום אינדיקציה מה עלה בגורלו. זה המצב שלנו, אנחנו כבר מעל 110 ימים אנחנו לא יודעים שום דבר".
בסיום הראיון אמר: "זקן בן 83, לוקח תרופות, ועל זה אני שואל את הנייה עצמו - איך אתה בכלל סוחר באבא שלי? התרופות לעזה, לילדים וללוחמי חמאס הגיעו, התרופות לחטופים לא הגיעו מהיום הראשון. מדובר בטרוריסטים ואנחנו ממשיכים את אותו קו, ובגלל שהמשכנו בקו הזה פספסנו. אני חושב שאבא שלי לא שרד, אני מאמין שהוא לא שרד".