היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ לדחות בתשע שעות את תגובתה לעתירות נגד ההחלטה של הממשלה לאפשר לחרדים לא להתגייס לשירות צבאי. בבקשת היועמ"שית נכתב: "גורמי מדינה רבים, לרבות הדרג המדיני הבכיר ביותר, וכן בשים לב לרגישות הסוגיה שעל הפרק ולפרק הזמן הנדרש להחתמת תצהיר, למדינה נדרש פרק זמן של מספר שעות נוספות לשם הגשת התגובה".
פורסמו התזכירים לתיקון לחוק הגיוס החדש - והסערה לא איחרה להגיע
בצל המלחמה: האם הציבור הדתי והחרדי שינו את עמדתם בנושאי גיוס?
כיום, הממשלה מקדמת חוק גיוס דרקוני שיטיל נטל כבד יותר על המשרתים את המדינה בצבא. גיל הפטור ממילואים יעלה ל-45, וימי המילואים מדי שנה יוכפלו. גם משך גיוס החובה יוארך. לעומת זאת, אי גיוסם של החרדים תוסדר מחדר בחקיקה. כזכור, בצל המלחמה, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ לדחות בשבוע את תשובתה בעתירות נגד החלטת הממשלה מלפני כתשעה חודשים שלא לגייס חרדים – למרות שחוק הגיוס המאפשר את ההשתמטות באופן חוקי, פקע. כעת, היועמ"שית תצטרך להשיב לבג"ץ לעתירות.
בעמדת המדינה נכתב כי "בשים לב למועד הדיון הקבוע בעתירות, נעשו מאמצים רבים ביותר לשם הגשת התגובה במועד שנקבע. ואולם, הנושא המורכב שעל הפרק עדיין מצוי בליבון בין גורמי המדינה והממשלה הבכירים ביותר, וטרם הועברו עמדות סופיות במספר סוגיות הדורשות הכרעה, שבלעדיהן לא ניתן לגבש סופית את עמדת המדינה לצורך סיום הכנת התגובה".
על פי עמדת היועמ"שית, "בהיעדר עמדה סופית ובשלה שעל בסיסה ניתן לסיים את הכנת תגובת המדינה, דרוש פרק זמן נוסף כדי שניתן יהיה להגיש תגובה סדורה המפרטת את עמדת המשיבים ביחס לסוגיות השונות". בתנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירה התנגדו לדחיית תגובת המדינה, במיוחד לאור הדיון הקבוע בעתירה ב-26 לחודש. בנוסף, בתגובת התנועה נכתב כי "משרד הביטחון עומל בימים אלה על קידום יוזמות נוספות שאינן עומדות בקנה אחד עם החלטת הממשלה העומדת בלב העתירה דנן כמו קיצור והפסקת דחיית השירות לתלמידי המכינות הקדם הצבאיות ומתנדבי שנת השירות; הארכת השירות הצבאי למגויסים; והעלאת גיל הפטור למשרתי המילואים. מעבר לנטל הכבד גם ככה שיוזמות אלו מטילות על ציבור המשרתים בצבא, הן מנוגדות חזיתית לעיקרון השוויון ולהחלטת הממשלה הנתקפת בעתירה דנן".