שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, הלך לעולמו בגיל 87. שוחט כיהן במשך 18 שנה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ומלבד האוצר כיהן גם כשר התשתיות לתקופה קצרה. קודם לכן כיהן במשך 22 שנים כראש המועצה המקומית ערד.
ילדיו מוסרים: "אנו מודים למרכז הרפואי על המסירות והטיפול באבינו. היה לו אמון גדול במערכת הרפואית ובצוות של איכילוב, שליווה אותו עד רגעיו האחרונים. זכינו ואנו גאים להיות ילדים של אבא אוהב, שהיה חלוץ ומנהיג אמיתי. הוא היווה מופת ליושרה ולהתנהלות ערכית ופעל ללא ליאות לבנייתה של הארץ שלנו ולהשגת שלום בר קיימא".
שוחט נולד בתל אביב ב-1936 לפניה (לבית פרל) וצבי שוחט, מנהל עבודה ב"סולל בונה", שהיה בנו של שוחט מנטורי קרתא שיצא בשאלה. למד בת״א והיה פעיל בתנועת הנוער התנועה המאוחדת. שירת בצה"ל בנח"ל המוצנח. לאחר השחרור הצטרף יחד עם הגרעין אליו היה שייך לקיבוץ נחל עוז. שוחט היה חבר קיבוץ נחל עוז בין השנים 1956–1957. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מטעם הטכניון בחיפה. במהלך לימודיו נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון.
בראשית שנות ה-60 היה שוחט חבר בצוות ההקמה של ערד, וב-1967 נבחר מטעם המערך לעמוד בראשות המועצה המקומית. הוא המשיך להיבחר ברצף לתפקיד עד לשנת 1988. במקביל ב-1984 נכנס לפוליטיקה הארצית והתמודד לכנסת ברשימת המערך (אז היה מותר לראש רשות מקומית לכהן במקביל לחבר כנסת). הוא לא נבחר, ונכנס לכנסת רק במאי 1988 בעקבות חילופי תפקידים במפלגה. הוא נחשב כחבר במחנה של יצחק רבין במפלגה.
שוחט מונה לעמוד בראשות ועדת הכספים בימי ממשלת האחדות בין שמיר ופרס, וגם לאחר נפילת הממשלה והקמת ממשלת הימין הצרה הוא המשיך בתפקידו.
ב-1992, עם הקמת ממשלת רבין, מונה שוחט כשר האוצר. בתקופת כהונתו הראשונה כשר האוצר עלה התוצר המקומי הגולמי בשיעור ממוצע של כ-5.8% לשנה, הואץ פיתוח התשתיות וגדל בשיעור ניכר היקף התחלות הבנייה. ב-1994 היה שוחט הנציג של מדינת ישראל במשא ומתן וכן בחתימה על הפרוטוקולים הכלכליים של פריז ב-1994, שהיוו את הנספח הכלכלי להסכמי אוסלו.
שוחט נשאר בתפקידו כשר האוצר גם לאחר רצח רבין, בממשלה הזמנית שהקים שמעון פרס, עד להפסד מפלגת העבודה בבחירות. ב-1999, לאחר ניצחון העבודה, חזר שוחט לתפקידו כשר האוצר בממשלת ברק. לאחר נפילת ממשלת ברק ב-2001 המשיך לכהן כחבר כנסת עד שפרש מהפוליטיקה ב-2005.