עומרי שפרוני, דודם של ליאל וינאי חצרוני ז"ל, התאומים בני ה-12 שנרצחו בשבת השחורה, שוחח הבוקר (שלישי) עם ינון מגל ובן כספית ב־103FM ותקף את הבכירים שמסרבים לטענתו לקחת אחריות על מחדל ה-7 באוקטובר.

לאחר שהוגדרה כנעדרת: נקבע מותה של ליאל חצרוני בת ה-12 מקיבוץ בארי

על התחקיר כי תת אלוף ברק חירם נתן את ההוראה לטנק לירות שני פגזים לתוך הבית, ו-12 נהרגו, בו הוחזקו האחים כבני ערובה, בבית השכנים: "קודם כל זה הזוי בעיניי שאני כאילו מציג עמדה הפוכה, שהפכו את הסיפור הזה לסיפור על ברק, בעדו או נגדו. ברק לחם בבארי, קיבל החלטה ערכית, הוא דאג לפרסם את ההחלטה הזו. הוא התראיין אצל אילנה דיין לפני, לספר על האירוע, על הגבורה שלו, לא יודע על מה בדיוק. תחקיר צריך להיות כי האירוע הזה הוא אירוע חריג שלא נראה כמותו בתוך כל האירוע החריג של שבעה באוקטובר. אירוע חריג מאוד".

שפרוני הוסיף: "ההחלטה שלו, הערכית, לפי מה שהוא מספר, לירות פגז על הבית בידיעה שהוא עלול להרוג בני ערובה דורשת תחקיר. הבית כרגע עומד, כל הבתים מסביב הרוסים לגמרי בשביל לשקם את השכונה. אף אחד בשכונה לא דרש שבית הזה יעמוד, מי שדרש זה המשפחות, לא למטרות עדות, למטרת תחקיר. אם אנחנו לא היינו מתערבים הבית היה הרוס עכשיו וגם את ממצאי התחקיר האחרונים היו מחסלים. מפקד הטנק שירה, גיבור שנפל בהגנה על המולדת בקרבות בעזה, הוא כבר לא איתנו, ולא יוכל להעיד מה שהיה שם. ככל שתעובר הזמן הזיכרון מטשטש. היה שם טנק אחד, זה הטנק שירה. הדרישה הכי הגיונית וצודקת היא שיהיה תחקיר על הבית הזה כמה שיותר מוקדם". 

עוד המשיך ואמר: "השאלה מתי יהיה תחקיר. ידעו לתחקר אירועים מאוד מרוכבים תוך כדי לחימה, בתוך רצועת עזה, את אירוע התצפיתיות בנחל עוז, למה את האירוע הזה אי אפשר היה לתחקר עד עכשיו? למה? אף אחד לא אומר שלא צריך לתחקר אבל עובדה שתחקיר, כבר חמישה חודשים, לא התבצע. לא תיחקרו, הראיות נזעמות ואנחנו המשפחות נלחמות. אף אחד בצבא לא מתקשר איתנו, אנחנו הכול דרך התקשורת, ואז אנחנו מקבלים את כל ההודעות התקשורתיות, וזה בדיוק המכתב הזה, כל ההודעות של הצבא אומרות לנו' ברק חירם הוא קצין מעוטר, רב זכויות, נלחם עכשיו בעזה, תסתמו את הפה'. ברק חירם קיבל החלטה ערכית ועדיין מקבל החלטות ערכיות בלחימה".

לדבריו, "נשקל שינוי למינוי של ברק, ברק עצמו ביקש לעבור לתפקיד מטה ולא להמשיך במינוי המקורי שלו באוגדת עזה, כדי ללמוד עוד וכדי להיות מוכן יותר לתפקיד. בשום שלב לא נאמר את הדבר הטריוויאלי והברור היחיד שיכול להיות - המינוי מוקפא, הקידום מוקפא, עד תחקיר. מי שהיה אמור להגיד את זה, זה ברק עצמו. אנחנו מדברים על ערכים של הצבא, של המדינה, היה פה כשל. אנחנו הופקרנו, הופקרנו לגורלנו, על ידי הצבא ועל ידי המדינה. גם ברק בעצמו, בריאיון מאוד זחוח אם יורשה לי, שבועיים אחרי הטבח, הוא מתראיין מחויך, גיבור ישראל, ואומר 'לא הייתה הפקרה', אז תסלח לי, קצין בכיר בצבא, ואין לי טענה על אף אחד מהלוחמים שלחמו שם כמו גיבורים, אבל קצינים בכירים בצבא שלא מודים שהייתה הפקרה לא ראויים לקידום, נקודה".

"קצין שקיבל החלטה ערכית לירות פגז, כל ההתנהלות של ברק חירם, יש פה החלטה ערכית, פקודה בלתי חוקית בעליל, לירות פגז, ככל שאנחנו יודעים, אם בתחקיר יצא שכל הנסיבות מראות שזה לא היה פקודה, בסדר, אני לא בא לשפוט את ברק. יהיה לי קשה מאוד לתת אמון, מקווה מאוד שתהיה שם חקירת אמת, שהתחקיר יהיה בלתי תלוי, חיצוני כמה שניתן. אם המשפחות לא היו מתערבות גם לא היו אומרים שיהיה תחקיר". 

לסיום, סיפר: "פנינו במכתב לרמטכ"ל, לדובר צה"ל, בבקשה לתחקיר, התשובה הייתה 'נתחקר הכול בסוף הלחימה', ושוב - מי שהפך את ברק חירם לנושא זה ברק חירם עצמו, הוא לא הנושא. פקודה בלתי חוקית בעליל שחייבת להתברר, ועד שהיא לא מתבררת, לא מקדמים אנשים שנותנים פקודות כאלה. גם תוך כדי קרב לא אמורים לירות פגז על בית עם בני ערובה, נקודה. רואים בבירור מהסרטונים של המסוקים, באותו זמן יש גדוד שלם מחוץ לבארי שמחכה לפקודות. יש לך אפשרות לבחור איך אתה מנהל את האירוע. אם הגדוד היה נכנס היה אפשר".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM