הממשלה תאשר מחר (רביעי) את "מתווה שלי" לטיפול רוחב בהעסקת עובדים זרים בישראל. מטרת החלטת הממשלה הינה לצמצם את המחסור בעובדים בענפים השונים ולחזק את היציבות במשק, על רקע המצב הביטחוני. זאת, תוך חיזוק הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים, צמצום תופעת דמי תיווך אסורים, והבטחת שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים בישראל.
בזכות פעילות של "ארגון הקבלנים בנגב": עשרות עובדים זרים מסרי לנקה החלו בעבודתם באתרי בנייה
על פי החלטת הממשלה, תוקם ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, אשר תקבל סמכויות נרחבות, בין היתר להקצאה כוללת של העובדים הזרים (מתוך המכסה הכוללת), להחליט על חלוקת המכסות של העובדים הזרים לפי ענפי המשק השונים, להמליץ על הפחתת אגרות ודמי היתר, לקבוע שכר מינימלי לעובדים הזרים בענפים השונים ולאשר הבאת עובדים זרים שלא בהסכמים דו-צדדיים (אם אין להסכמים כאלה היתכנות).
בהחלטה נקבע כי תוגדל מכסת העובדים הזרים שניתן להביאם באופן פרטי בעוד 10 אלף פועלים, מעבר ל-10 אלף העובדים זרים שאושרו בהצעת הממשלה הקודמת שהוארכה ב-5 במאי 2024. בנוסף, תתאפשר הבאת עובדים זרים לענף הבניין, במתווה שייקבע על ידי משרד הבינוי והשיכון.
עוד הוחלט, לאור עליית המחירים של העסקת העובדים הזרים, בעיקר בענף הבניין, כי הממשלה תפעל להגברת התחרות בין קבלני כוח האדם בעלי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין ובכך להוביל להגדלת היצע העובדים הזרים בענף.
בנוסף, ההחלטה קובעת נוהל להפחתת האגרות ודמי ההיתר שמשלמים מעסיקים למדינה בגין הבאת עובדים זרים. כך למשל, כיום נדרשים מעסיקים בענף הבנייה לשלם אגרות ודמי היתר בסך של למעלה מ-20,000 ש״ח בשנה עבור כל פועל. על פי ההחלטה, בכוונת המדינה להפחית דמי היתר אלה, המשפיעים בסופו של דבר על יוקר המחיה.
ההחלטה אף מחזקת משמעותית את הפיקוח על זכויות העובדים הזרים. על-פי ההחלטה, יתווספו 442 תקנים, שרובם מיועד לפיקוח על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה. כך למשל, למשרד העבודה המונה כיום שמונה תקנים בלבד, יתווספו למעלה מ-100 תקנים.
החלטת הממשלה קובעת בנוסף, כי המדינה לא תאשר הבאת עובדים זרים שאינם מתגוררים במדינות המדורגות בדירוג Tir1 ו-Tir2 - בהתאם לבסיס הנתונים מטעם מחלקת המדינה האמריקאית הנוגע לסחר בבני אדם. מצב זה יבטיח כי ישראל עומדת בקריטריונים המקובלים בעולם בכל הקשור להבאת עובדים זרים.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי: ״מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, לא מעט ענפים חיוניים במשק חוו פגיעה בכל הקשור למחסור בעובדים, שהוביל בין היתר להתייקרות בעלויות כוח האדם. המתווה הנוכחי ממשיך ביתר שאת את חיזוק ענפי המשק השונים בזמן מלחמה, באמצעות חבילה שלמה וכוללת של הפחתת אסדרה ובירוקרטיה, הגדלת מספר העובדים הזרים, הקצאת תקנים לפיקוח, והורדת עלויות לקבלנים ויוקר המחיה״.