למקרה שפספסתם, יאיר גולן נבחר היום (שלישי) לראשות מפלגת העבודה, לאחר שזכה ביותר מ-95% מהקולות. לפני שניים או שלושה עשורים איש לא היה מאמין כי הבחירות לראשות מפלגת העבודה אינם האירוע הפוליטי המרכזי שמככב בעמודים הראשיים של כל עיתונאי המדינה. איש לא היה מאמין, כי הציבור הרחב בישראל לא מכיר את שמות המועמדים.
בן גביר ביטל את השימוע למפכ"ל, אך ממשיך לפעול להדחתו המוקדמת
ובכן, היום זה המצב השגרתי של מפלגת העבודה. עד כדי כך שגרתי, שהחברים הוותיקים מדברים עליו כעל מובן מאליו. אותם חברים ותיקים שבמשך שנים, פעם אחר פעם, התלהבו מהכוכב החדש, המליכו את המנהיג התורן - כדי להפילו כעבור תקופה לא מאוד ארוכה. היום, הם לא מפתחים ציפיות יתר אפילו מגולן, אחד מגיבורי הקרבות בשבעה באוקטובר, שבמשך כל הקמפיין נתפס כמוביל.
עידן הזהב של הגנרלים בראשות מפלגת העבודה הפך לנחלת העבר. היום, חברי מפלגת העבודה מציבים בפניהם ובעיקר - בפני המנהיג החדש, מטרה הרבה פחות שאפתנית: לשרוד. הבחירות לראשות מפלגת העבודה היום זה לא בדיוק הרנסנס, אלא בעיקר - פעולת החייאה.
יאיר גולן שם לו למטרה פעולה נכונה ומתבקשת, בייחוד - עבור השמאל הישראלי: להביא לאיחודים נרחבים במחנה. להעלות סיכויי ההצלחה. מה שבזמנו הצליח לעשות יו"ר המפלגה דאז ונשיא המדינה היום, יצחק הרצוג ומה שלא הצליחה לעשות היו"ר היוצאת, מרב מיכאלי.
אולם, גם אם יתממש התסריט הכי אופטימי וראשי מפלגות השמאל יתעלו מעל המחלוקות, המריבות והאגו לטובת האינטרס הפוליטי המשותף - הסיכוי שהמהלך יחזיר את מפלגת השמאל המאוחדת לשלטון אינו מובטח. כל שכן - הסיכוי שראש גוש השמאל ינצח במאבק הפוליטי הכי חשוב - על ראשות הממשלה, שואף לאפס.
בלי לדעת איך תיראה המפה הפוליטית בזמן מערכת הבחירות, בלי לדעת מתי יתקיימו הבחירות בישראל, כבר היום הדעה הרווחת היא - כי הקרב המרכזי יהיה בין בנימין נתניהו, שלא מתכוון לרדת מהבמה, לבין מי שיוביל את המחנה הלא-ימני. בדיוק כך - נכון היום להגדיר את מה שפעם הוגדר כ"מחנה השמאל". הגבול הפוליטי זז ימינה במהלך העשור האחרון. אירועי שבעה באוקטובר האיצו עוד יותר את התהליך.
רבים מתומכי מפלגות השמאל היום, מעידים על אכזבתם הקשה מהחלום אי פעם לקדם פה תהליך מדיני אמיתי, שיוביל לשלום אמיתי. בעוד שהמתחרים על ראשות מפלגת העבודה שוברים יותר ויותר שמאלה - ציבור מצביעי השמאל עובר הליכים שונים, לפעמים - אף הפוכים. לכן, מטרת ההישרדות נראית היום כמטרה אמיתית העומדת בפני מי שיוביל את מפלגת העבודה בתקופה הקרובה.