מכל המנהיגים שצמחו בישראל, נדמה לי שיהיה זה נכון לומר, שדוד לוי הוא זה שהמרחק בין דימויו התקשורתי ואישיותו האמיתית, היה הגדול ביותר. דוד לוי היה מנהיג טבעי שצמח מתוך המאבק של ישראל השנייה לזכות בהכרה ולהפסיק להתבוסס בצילם של בני הקיבוצים ודורות המייסדים של מדינת ישראל. 

"תרומתו תיזכר לדורות": שר החוץ לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86

בתקשורת אהבו לייצר לו דימוי פומפוזי, להדביק לו בדיחות שבדרך כלל מקושרות לבני עדה מסוימת. מעטים הכירו מקרוב את דוד לוי האיש, שהצמיח דור חדש של חברי כנסת וראשי ערים מבני עדות המזרח וזכה לאמון ולאהבה גם מצד לא מעט אישים פוליטיים שצמחו דווקא בערוגות אשכנז, כמוני למשל, כמו רובי ריבלין, חיים קופמן, מיכה רייסר, אליהו בן אלישר ורבים רבים  אחרים, שנמנו על תומכיו בליכוד.

איתן טייב עם דוד לוי, 1994 (צילום: יגאל לוי)
איתן טייב עם דוד לוי, 1994 (צילום: יגאל לוי)

מחוץ למרקע הטלוויזיוני היה דוד לוי איש חכם וחם, בעל חוש הומור ואינטליגנציה יוצאת דופן. היה לו כושר רטורי שמעטים בפוליטיקה הישראלית יכולים להתחרות בו. למרות, ואולי בשל, ראייתו הלא משובחת, היה לוי נואם שלא מן הכתב, תוך שילוב ציטוטים מדויקים ממקורות היהדות בדברים שנשא. 

דוד, שהקים משפחה מרובת ילדים לתפארת, היה איש שורשי שנשאר נאמן לעיירת בחרותו שהפכה לעיר, הלא היא בית שאן. הוא נאחז גם במורשת אבותיו והרבה לצטט את אביו, שמעון, שנהג לומר: "לא משנה מאין באנו, משנה לאן הגענו". למרות שדוד לוי דווקא הגיע רחוק, הוא לא התייחס בציטוט הזה להישגיו האישיים, אלא לקיבוץ הגלויות, המקבץ את כל נדחי ישראל לא משנה מאין הם באים, אל מדינת ישראל שהפכה לכור ההיתוך של העם היהודי.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שדוד לוי, יוצא המעברה, הגיע רחוק. לא רק בתאריו, אלא גם במעשיו והצלחותיו. למרות שמעולם לא התיימר לשאת נאומים באנגלית מצוחצחת, בימי כהונתו כשר החוץ של מדינת ישראל נקשרו הכי הרבה קשרים ויחסים דיפלומטיים עם מדינות זרות ואף עם מדינות אוייב. היה זה, בין השאר, בשל יכולתו הנדירה לשבור קרח עם האנשים שסביבו וליצור תקשורת חיובית, שמדברת בשפת בני אדם ולא רק בשפה דיפלומטית יבשה וקרה.

בעיניי, למרות כל סגולותיו היחודיות והישגיו הפוליטיים, היה דוד לוי ההחמצה, ב-ה' הידיעה, של הפוליטיקה הישראלית ושל מדינת ישראל. כל מי שתרמו בחייו להפצת הציטוט המפורסם והמסולף: "מנחם בגין יש לך יורש", יכולים היום להפוך עקוב למישור ולכתוב בשמם את הציטוט הנכון: דוד לוי היה הממשיך (להבדיל מיורש) הטבעי, הראוי והנכון למנחם בגין.