היום שופטי בג"ץ קיבלו החלטה מיוחדת במינה באשר לגיוס צעירים חרדים ומימון הישיבות. בשונה מהמצב הממוצע, כאשר צד אחד יוצא בבית המשפט מרוצה מהפסיקה, בעוד שהצד השני - מאוכזב ומעוצבן, החלטת השופטים בסוגיית גיוס חרדים היא תערובת מעניינת של אכזבה ובו זמנית של תקווה עבור כל השחקנים שעל המגרש.
מבחינת החרדים, הפסיקה שניתנה היא רחוקה מלהיות חלום, אך גם אסון מיידי היא לא. התרחיש היחיד שגרם לחרדה בקרב החרדים היה - דרישת בג"ץ לגיוס מיידי וגורף של כל צעירים חרדים השייכים למחזור גיוס הקרוב. לא נחשוד בכשרים ולא נחשוש כי היו גורמים בממשלה ובקרב פוליטיקאים חרדים שכבר אתמול קיבלו הדלפה לגבי ההחלטה הצפויה, אבל עובדה: יממה לפני פרסום ההחלטה הלך הרוח בממשלה היה יותר רגוע מאשר שלילי והמסר היה: "החרדים בהחלט יוכלו לחיות עם כ-3,000 צעירי המגזר שגיוסם יידרש לפי פסיקת בג"ץ".
גיא פלג במתקפה על נתניהו: "גרוע ורשלן, ועדת הצוללות נתנה לו ציון נכשל"
שרה נתניהו למשפחות החטופים: "ראשי הצבא מעוניינים לבצע הפיכה נגד בעלי"
בפועל, השופטים הדגישו בפסיקתם כי בהיעדר פתרון חוקי לגיוס בני הישיבות יש לגייסם כמו שמגייסים את בני גילם הלא חרדים. כמו כן, החל מ-01.04 אסור להעביר מימון עבור תלמידי הישיבות הנ"ל. אך מה שלא מופיע בפסיקה ומה שמעודד את החרדים הוא העדר אמירה ברורה בנוגע להיקפי הגיוס. המספרים לא מופיעים שם. בג"ץ לא דורש לקיים גיוס גורף של כל בני המחזור בקרב צעירי המגזר. השופטים אף מדגישים כי אינם נכנסים לדרך מימוש הפסיקה ומציינים כי צה"ל מדבר על הצורך לגייס כ-3,000 צעירים חרדים.
במילים אחרות - מבקש להיצמד לצרכי צה"ל, וצרכי צה"ל כידוע זה צמד מילים מקודש שמעטים מעזים לצאת נגדו. התוצאה הצפויה בשטח היא - בוודאי לא משבר קואליציוני, אלא ובעיקר - ריבוי עתירות ועתירות על עתירות. קרב פרשנויות ועימות ביו הפרשנים. ובינתיים הממשלה תהנה ממנוחת הלוחם הקצרה, בין משבר חרדי אחד - למשבר חרדי הבא שללא ספק יבוא.
כעת, אחרי פרסום ההחלטה, העיניים נשואות לצה"ל שאכן דיבר על הצורך ועל היכולת לגייס כ-3,000 צעירים חרדים תוך שנה. כאן לצה"ל יש מרחב תמרון. יתכן שמשיקוליו ואחרי הערכות יסתפק בחלוקת מאות בודדות של צווים. במקרה זה בוודאות יימצא כן יימצא מי שיעתרו נגד המספר המגוחך שכזה וידרשו לראות מספרים גדולים הרבה יותר.
אז הדיון בלית ברירה יחזור לשדה המשפטי, הפעם - סביב דרך מימוש של הפסיקה. ייתכן גם שצה"ל יעדיף להוציא 3,000 צווים במכה. אגב, גם החלטה זאת לא תהיה חסינה לעתירות. אך בכל אחד מהתסריטים המבחן הגדול יהיה - התוצאה בפועל, אחרי הגיוס הקרוב. סביר להניח שצה"ל ישכיל לבצע מיפוי ועבודת מטה ולא ישגר צווי גיוס ללא אבחנה, כמו בלוטו. סביר להניח כי ייבחרו הקטגוריות בתוך אותם מאות או אלפים, שלפי הערכות בצה"ל קיים סיכוי ריאלי כי לא יזרקו את הצו לפח, אלא באמת יגיעו ללשכות גיוס.
המבחן, כאמור, יגיע בסתיו, כאשר בדיון הבא בבג"ץ יעלו המספרים של מי שאכן התגייסו, לצד המספרים של הסרבנים והיחס בין אחוזי ההצלחה לבין היקפן הכישלון הוא זה שיכריע. אם מספר מתגייסים לא יתקרב לאותו הרף של 3,000, סערת הגיוס תחזור למרכז הבמה במלוא עוצמתה והעתירות הטוענות לביזיון פסיקת בית המשפט יהיו עבור החרדים רע במיעוטו. לעומת זאת, אם המספרים יהיו טובים או סבירים, המשבר לא יתייתר, אלא יידחה לתקופה נוספת.
משבר גיוס הוא משבר דחוי, לפני החלטת בג"ץ ובהחלט - יישאר כזה גם אחריה. לא רק גיוס לצה"ל מאיים על המגזר החרדי, אלא אובדן כספים במספר מסלולים ולזה לפי שעה אין פתרון הולם. הנקודה הנוספת שבפסיקה היא ההיבט הכספי, המימון. השופטים קבעו כי אסור להעביר מימון עבור התלמידים שאינם מתגייסים. היום קיימות שתי אפשרויות לפרש זאת את האמורה הנ"ל. הראשונה: תלמיד שקיבל צו גיוס ולא התגייס - המימון עבורו יבוטל. עד עכשיו זאת הייתה הפרשנות של משרד החינוך.
לעומת זאת, פרשנות היועמ"שית היא שונה ומחמירה בהרבה: היא קובעת כי אסור להעביר כסף לכל מי שהגיע לגיל גיוס ואינו מגויס לצה"ל. אם ההחלטה תהיה לפי הפרשנות המחמירה - אזי הקריסה הכלכלית של עולם הישיבות תהפוך לאיום ממשי שגם מסע גיוס כספים הגדול שמתקיים בימים אלה בארה"ב אינו מהווה עבורו פתרון מספק.
השורה התחתונה: משבר העדר חוק גיוס נדחה וכנראה לא מהווה איום מיידי על יציבות הקואליציה, אך בהחלט יחזור להטריד את נתניהו ושותפיו בטווח הזמן הקרוב.