היום (ראשון) אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק מטעם חה״כ שמחה רוטמן המציעה לשנות את הליך הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים כך שיתמנה לתפקיד מי שייבחר על ידי הכנסת, בבחירה חשאית, ברוב של 70 חברי כנסת.

לפי ההצעה החדשה של רוטמן, הנציב יתמנה בהצבעה חשאית במליאת הכנסת - ויתמנה ברוב מיוחס של לפחות 70 חברי כנסת. נכון להיום, הנציב מתמנה בהסכמה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, והוועדה לבחירת שופטים מאשרת את המינוי. כעת רוטמן מבקש להעביר את הכוח הבלעדי למינוי לידי חברי הכנסת, שיתכנסו להליך הצבעה חשאי, בדומה לאופן הבחירה של נשיא המדינה או מבקר המדינה.

"סיכול ממוקד": הצעת החוק של רוטמן שתפגע בביטחון ישראל | בן כספית

על מנת להציג התמודדות לתפקיד, שר המשפטים יכול להציע את המועמד, או לחילופין - הוא יכול לקבל תמיכה מצד קבוצה של עשרה ח"כים ללא קשר להשתייכותם לקואליציה או לאופוזיציה. לדברי רוטמן, מטרת הצעתו היא למנוע ניגוד עניינים של הנציב עצמו מול השופטים המכהנים: "ההצעה מבקשת להוציא את בחירתו של המבקר מידיהם של המבוקרים, ולדאוג שנציב התלונות ייבחר בהסכמה רחבה, בהצבעה חשאית, ברוב גדול ומיוחס במליאת הכנסת".

בית המשפט העליון  (צילום: מארק ישראל סלם)
בית המשפט העליון (צילום: מארק ישראל סלם)

במצב הנתון טרם נבחר מחליף לנציב תלונות הציבור על שופטים הקודם אורי שוהם, שסיים את תפקידו בחודש מאי, וזאת בשל חוסר ההסכמה בין שר המשפטים יריב לוין למ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בנוגע לזהות הנציב החדש. חברת הוועדה לבחירת שופטים מטעם האופוזיציה ח״כ קארין אלהרר (יש עתיד) תקפה את ההצעה החדשה של רוטמן: "אם מישהו חשב שההפיכה המשטרית מתה, היא עוד כאן ועל סטרואידים. ‏במקום שהנציב ימונה על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שלא נשלטת בידי אף רשות, הם רוצים להפוך אותו למינוי פוליטי".

גם הנהלת בתי המשפט כבר הודיעה שהיא מתנגדת להצעת החוק שתשנה את בחירת נציב. במכתב שנשלח מהייעוץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי, נטען כי "הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים". 

בתוך כך, המשנה ליועמ"שית, אביטל סומפולינסקי, הגיבה להתפתחויות: "קבלת ההצעה של ח״כ רוטמן לשנות את דרך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים תפגע בנציבות ובעצמאות הרשות השופטת בלי הצדקה".

חה״כ שמחה רוטמן: ״אזרחי ישראל זקוקים לצדק ממערכת המשפט שלהם, מבתי המשפט, מבתי הדין הרבניים, מבתי הדין השרעיים ומבתי הדין לעבודה. אזרחי ישראל זכאים לכך שיהיה להם נציב בלתי תלוי שיבדוק את תלונותיהם ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים. בכוונתי לפעול לקדם את הצעת החוק הזו שמביאה לידי ביטוי את הרצון בהסכמה רחבה ובהליך נקי, שקוף ודמוקרטי״.