מזכ"ל מפלגת העבודה, עו"ד ערן חרמוני, הודיע היום (שלישי) על סיום תפקידו לאחר שבע וחצי שנים: ״מודה מכל הלב על הזכות הגדולה לשרת כמזכ"ל התנועה על ברכיה גדלתי. השתדלתי תמיד לעשות טוב, לפעול על פי צו מצפוני ולעמוד על העקרונות כשנדרש. אמשיך תמיד להיות נאמן לערכי היסוד של תנועת העבודה: ציונות, ביטחון ישראל, סוציאל-דמוקרטיה ופרגמטיזם מדיני".
לאחר שטען כי רונן בר איים עליו ורצה לפגוע בו - הגיע התגובה הקשה לבן גביר
אחרי ששוחרר מהכלא: זה התפקיד החדש של מנהל בית חולים שיפא בעזה
חרמוני הוסיף כי ״המדינה נמצאת בתקופה גורלית. זה מחייב את כולנו לתרום לעתידה וביתר שאת. אמשיך לפעול במרחב הציבורי והפוליטי למען חוסנה ועתידה של החברה הישראלית והבאת השינוי הפוליטי הנדרש". הודעתו של חרמוני מעצימה את מגמת העזיבה של וותיקי מפלגת העבודה שבאה לאחר ניצחונו של יאיר גולן והאיחוד עם מפלגת מרצ למפלגת "הדמוקרטים".
פעילים ואנשים ותיקים היטיבו לתאר את הלך הרוח בקרב מפלגת העבודה. כך למשל, פעיל שכתב בקבוצה סגורה של אנשי המפלגה: "היום, לצערי הגדול עזבתי את מפלגת העבודה מאחר והיא בעצם נעלמה והפכה למרץ, מפלגת שאיני יכול להצביע בעדה כי היא שמאל קיצוני והיא רוצה להוציא אותי מביתי. חבל! אולי בעתיד תקום מפלגת עבודה חדשה ואוכל להצטרף אליה".
ותיק אחר, שהיה מבכירי המפלגה, הוסיף להעריך: "רבים מאלה שהיו חברים פעילים במפלגת העבודה במשך שנים רבות יעברו לתמיכה במפלגה אחרת. רובם עסקנים בדם, מחפשים השפעה ולא חברות חירשת. הבעיה שלהם היא כי גם אצל לפיד וגם אצל גנץ אין מעורבות לפעילים וזו בעיה מרכזית מבחינתם. יחפשו בית פוליטי חדש, ספק אם ימצאו בקלות".