לכאורה אין שום משמעות לסקרים שמתפרסמים עכשיו, כשאין באופק מערכת בחירות, כאשר הערכה הרווחת במסדרונות הכנסת שהם לא יתקיימו לפני פברואר 2025.
הנתונים יחסית יציבים כבר תקופה ארוכה. מפלגת המחנה הממלכתי של גנץ יורדת אבל עדיין מובילה, מנגד הליכוד לאט לאט מתחזק ואפילו מגיע מתייצב על קידומת 2. ביחס בין הגושים אין כמעט תזוזות, אבל דווקא בין המפלגות ישנם מגמות מעניינות כמו העובדה שישראל ביתנו עוקף את יש עתיד, שמתקבעת בתור המפלגה השלישית בגודלה באופוזיציה בלבד.
גולן מזהיר את נתניהו: "אל תערב שיקולים פוליטיים ותטרפד עסקה פעם נוספת"
הפעם המו"מ לעסקת חטופים רציני? יש דבר אחד שעושה את ההבדל
כשעוברים לבחון את התרחיש של הקמת מפלגת ימין אלטרנטיבית, הקלפים כמובן מתערבבים מחדש. אל 14 המנדטים שליברמן משיג לבד, מצטרפים 13 מנדטים - רובם מהמחנה הממלכתי. אבל כל זה עוד תיאורטי כל עוד לא הוסכם מי יעמוד בראש? לכאורה בנט הוא זה שיכול להיות מרוצה. 34% מכלל הנשאלים אמרו שהוא צריך להוביל את רשימת הימין המאוחדת והחדשה, משאיר את ליברמן, יוסי כהן או גדעון סער הרחק מאחור.
השבוע נשאלו ליברמן וסער על תרחיש כזה. יו"ר ישראל ביתנו הבהיר השבוע שאין שום מגעים רציניים וסער הודה בקולו שנפגש עם בנט וממנו הוא הבין ש"בכוונתו לחזור לפוליטיקה".
במקרה או לא השבוע גם הופץ מחדש סרטון ישן משנת 2020 של נפתלי בנט שמאשים את ליברמן שהוא זה שיזם את כל העברת מזוודות הכסף מקטאר לחמאס. עובדה שעשויה לערער את הנרטיב ששר הביטחון לשעבר ליברמן מנסה לקבע שהוא התנגד לאותו מנגנון כספי שחיזק את חמאס. לפי גורמים שמעורבים במגעים להקמת אותה מפלגה אומרים שההכרעה לגבי זהות ראש הרשימה תוכרע רק אם יוכרזו בחירות ועד אז "זה לא רלוונטי".
לטובתו של בנט גם עומד הנתון שהוא מוביל בפער הגדול ביותר בהתאמה לראשות הממשלה לעומת נתניהו, אבל חייבים לזכור את העובדה שבנט הוא שחקן חיצוני שלכאורה לא "התלכלך" בשנתיים האחרונות, ויכול להרשות לעצמו לבחור מתי ואיך לפרסם תגובות או להתייחס לאירועי השעה. גם במאבק סביב הרפורמה המשפטית וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, בנט נוקט בטקטיקה פשוטה: להגיד מה שנכון ופופולרי. ראש הממשלה לשעבר נמצא במקומו הכי טוב. חף מאחריות ציבורית או חובה לשאת בתוצאות למעשיו, הוא בוחר במסרים מעורפלים שמוצאים אוזן קשבת בקרב הציבור שצמא לקול ממלכתי עם נגיעה ימנית ליברלית.
ברור שהוא כעת בשיא כוחו, אבל ברזומה שלו שיאים מרשימים (כמו אחרי צוק איתן או בפרוץ הקורונה) שבמבחן המציאות ובספירת הקלפיות קרס ברגע האמת.
לממשלה הנוכחית יש ככל הנראה לפחות עוד חצי שנה לחיות, וזה הרבה זמן בחיים פוליטיים לארגן מחדש את מפת המנדטים. גם אם לא נראה בקרוב החלטות דרמטיות אודות אותה מפלגת ימין אלטרנטיבית, מתחת לפני השטח הצדדים עושים הכל כדי להגיע מוכנים לרגע ההכרעה.
