המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן קיימה ביום רביעי ישיבה בדרג גבוה כדי לדון בהחרפת הצעדים נגד הישובים היהודים ביו"ש, לרבות הטלת סנקציות על שני השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר שממשל ביידן רואה כאחראים לערעור המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, כך דיווח העיתונאי ברק רביד מפי שלושה בכירים אמריקאים. 

על פי הדיווח, ממשל ביידן מתוסכל מאוד מכך שממשלת ישראל נקטה במדיניות של הרחבת ההתיישבות היהודית ביו"ש והחלשת הרשות הפלסטינית, וששרים המוגדרים קיצוניים יותר קשורים בגלוי לקבוצות מתנחלים קיצוניות. ממשל ביידן גם סבור "שההתנחלויות" אינן עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי.

ההסברה העמיקה את המשבר עם ארה"ב? "האמירות של סמוטריץ' ובן גביר גרמו נזק גדול"
לנטרל את בן גביר וסמוטריץ' במכה: התוכנית הגדולה של ביידן לסיום המלחמה

עוד דווח כי הישיבה התכנסה בבית הלבן לאחר החלטת ממשלת ישראל לקדם תכנון ובניה של עוד 5,000 יחידות דיור "בהתנחלויות" ולהכשיר חמישה מאחזים. נושא נוסף שנדון היה כאמור סנקציות נגד סמוטריץ' ובן גביר, שממשל ביידן רואה בהם כמי שמובילים את מדיניות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון, כך אמרו הבכירים האמריקאים.

שלושה בכירים אמריקנים אמרו כי אחד הנושאים שנדונו הוא הגברת הסנקציות של ארצות הברית על מתנחלים ישראלים והרחבתן גם לארגונים לא ממשלתיים וגופים שעוסקים בבניית התנחלויות ומאחזים.  מוקדם יותר השנה כאשר ביידן חתם על צו נשיאותי חדש וחסר תקדים שיאפשר הטלת סנקציות על מתנחלים ישראלים, המליצו לו בכירי הבית הלבן להטיל סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'. 

יהודה ושומרון (צילום: נאסר אשתייה, פלאש 90)
יהודה ושומרון (צילום: נאסר אשתייה, פלאש 90)

על פי ברק רביד, בכיר אמריקאי טען שביידן דחה את ההצעה הזו וטען שארצות הברית לא צריכה להטיל סנקציות על נבחרי ציבור במדינות דמוקרטיות. מאז הוטלו סנקציות על כמה מתומכיהם ומקורביהם של סמוטריץ' ובן גביר, אך לא על שניהם באופן אישי. כעת גורמים רבים בממשל האמריקני סבורים שהנושא צריך להישקל מחדש.

לקראת תום הפגישה  העלה שגריר ארצות הברית בישראל, ג'ק לו, רעיון של שינוי המדיניות האמריקנית של החרמת סמוטריץ' ובמקום זאת לפתוח איתו בדיאלוג בניסיון לשנות את התנהגותו. הבכירים האמריקנים אמרו שהישיבה התכנסה כדי לדון באפשרויות שונות וכי לא התקבלו החלטות. הם אמרו שכל החלטה בנושאים אלה תצטרך להתקבל על ידי הנשיא ביידן באופן אישי. נושא נוסף שנדון היה ביטול מדיניות ממשל טראמפ לסימון מוצרים מהתנחלויות כ"תוצרת ישראל". הבכירים האמריקאים אמרו כי כל המשתתפים בפגישה תמכו במהלך זה.

סמוטריץ' (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)
סמוטריץ' (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

 
כזכור, אתמול בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע כי "הנוכחות ישראל ביו"ש ומזרח ירושלים לא חוקית". השופט סאלם קבע כי "לישראל עדיין יש שליטה על עזה, שליטה על מעבר אנשים, מעבר סחורות, על אף ההתנתקות ב-2005. המדיניות של ישראל והנוכחות המתמשכת שלה בשטחים הכבושים חייבת להיבחן חוקית. מדיניות ההתנחלויות הפרה את אמנת ז'נבה שדורשת שהכוח הכובש לא יעביר אוכלוסיה אזרחית לשטח כבוש. ראיות רבות לעידוד ישראלי לעבור לגדה המערבית - אזרחים ובמגזר העסקי".

גורמים רשמיים בישראל מתייחסים להחלטת בית הדין ומדגישים כי מדובר בחוות דעת שמערבבת בין תחום מדיני-פוליטי לתחום משפטי, דבר שלא תורם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חשוב ציין כי מדובר בחוות דעת מייעצת, שאינה מחייבת משפטית. הערכה היא כי הפלסטינים מתכוונים לקחת את חוות הדעת הזאת למועצת הביטחון של האו"ם, אבל כל מדינות המערב, כולל אלה שהן חברות במועבי"ט, מתנגדות לגישה החד-צדדית, לכפייה על ישראל, ללא תהליך מדיני.
 
מספר שרים ובהם אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, פרסמו בחשבונות ה-X (טוויטר לשעבר) שלהם בתגובה להחלטה: "ריבונות עכשיו". השר לביטחון הלאומי הרחיב וכתב: "ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג מוכיחה בפעם המי יודע כמה - מדובר בארגון אנטישמי ופוליטי מובהק. אנחנו לא נקבל מהם הטפות מוסר, הגיע הזמן למשילות וריבונות. וכפי שלמדנו בפרשת השבוע, ״הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב״.