נוכח האפשרות לעימות אזורי רחב ולקראת חידוש המשא ומתן לגיבוש מתווה חדש להחזרת החטופות והחטופים, שוחחנו עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על המדיניות הצפויה מצד הממשל האמריקני.

ד"ר הר-צבי הסביר, כי "לתפיסת הממשל האמריקני, אנחנו נמצאים כיום בצומת דרכים הרה גורל והימים הקרובים ככל הנראה יקבעו לאיזו דרך נפנה - לדרך שמובילה להחזרת החטופים ולהפסקת אש כוללת או לדרך שמובילה לעימות אזורי רחב. נוכח זאת, הממשל משקיע מאמצים רבים בניסיונות לגבש מתווה חדש, שמהווה את המפתח לשינוי האזורי המיוחל ולסיום המלחמה. מנגד, כשלון המאמצים עלול, בראיית הממשל, לדרדר אותנו במדרון החלקלק שיוביל למלחמה". 

גלנט: ניצחון מוחלט? קשקוש; נתניהו: "אתה מחויב לניצחון ופוגע בעסקת החטופים"

להערכת ד"ר הר-צבי, "הנשיא ביידן נמצא בדילמה עמוקה באשר לגישה שעליו לנקוט כלפי רה"מ נתניהו, בייחוד בעת הנוכחית - כיצד מפעילים עליו לחצים לשנות את מדיניותו בלי לפגוע באינטרסים חיוניים של ישראל. מצד אחד, ביידן מחוייב אישית לביטחונה של מדינת ישראל כפי שהוכח בכיפת הפלדה הרב-מימדית שהממשל העניק לישראל מאז פרוץ המלחמה. גם בימים אלו הממשל פועל לגבש קואליציה בינלאומית וערבית רחבה ומתגבר באופן מאסיבי את הכוחות האמריקנים המוצבים במרחב במטרה להיערך לבלימת המתקפה האפשרית מצד איראן וחיזבאללה. מהצד האחר, נראה שביידן מבין כי זו אינה העת להפעלת לחצים פומביים על נתניהו או אף הבעת ביקורת ישירה וחריפה כלפיו, כפי שעשה לא אחת מאז הקמת הממשלה לפני כשנה וחצי, ואף ביתר שאת בחודשים האחרונים (כזכור, תקופה ארוכה ביידן סירב להזמין את נתניהו לבית הלבן). זאת, בשל החשש כי הדבר עלול בין היתר לפגוע בדימוי ההרתעה והעוצמה של ישראל ולהתפרש בקרב גורמי הציר הרדיקאלי כבקיעים בקשרים בין המדינות, ודווקא לחזק את הביטחון העצמי שלהם".

לטענת הר-צבי, "חשוב לזכור כי ארה"ב מהווה עמוד תווך בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל, ואין תחליף לברית האסטרטגית וליחסים המיוחדים בין המדינות. לכאורה בידי הממשל מנופי לחץ רבים על רה"מ. עם זאת, כל עוד המתיחות הנוכחית תמשך וקיים סיכוי לגבש עסקה חדשה, סביר כי הממשל ינסה להלך בין הטיפות ולא יסיר את הכפפות כנגד נתניהו. יתכן גם כי הבחירות לנשיאות האמורות להיערך בעוד קצת פחות משלושה חודשים ישחקו תפקיד בהתנהלות הזהירה של הממשל. דווקא אחרי הבחירות האמורות להיערך ב-5 בנובמבר, אנחנו נכנסים לתקופה של כחודשיים וחצי עד להשבעת הנשיא/ה ב-20 בינואר, בהם ביידן והאריס יהיו לכאורה משוחררים מאילוצים פוליטיים. במידה והמלחמה תימשך עד אז, זו התקופה בה הם עלולים להחליט לנקוט בגישה תקיפה יותר כלפי רה"מ".

קמלה האריס וג'ו ביידן (צילום: רויטרס)
קמלה האריס וג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

"זאת, במידה מסוימת בדומה להתנהלותו של הנשיא אובאמה, שנמנע בשלהי כהונתו השנייה, בדצמבר 2016, מלהטיל וטו על הצבעה במועצת הביטחון בסוגיית ההתנחלויות. אפשרות נוספת היא שהממשל יחליט, כבר בתקופה הקרובה, לנקוט בגישה נוקשה יותר כלפי גורמים שלתפיסתו מלבים את האלימות, ויהיה נכון להטיל סנקציות על אישים ישראלים בכירים, למרות שעד כה נמנע מלנקוט בצעד חריג וחריף מעין זה", סיכם.