סידרה ארוכה של שיחות עומק עם מקורביו, אנשי סודו ובני שיחו של יואב גלנט מעלה את הממצאים הבאים: לשר הבטחון אין כוונה למצמץ או לשנות את עמדותיו. הוא קיבל החלטה אסטרטגית שיפעל רק על פי טובת המדינה, המלחמה, צה"ל ושאר האינטרסים החיוניים של ישראל, ולא לריצוי בייס או מסיבות פוליטיות כלשהן. עמדותיו באשר לחיוניות גיוס חרדים לא ישונו, גם החתירה לעיסקת חטופים דחופה בדרום היא צורך חיוני של המדינה בנסיבות הנוכחיות, שיאפשר להתרכז בחזית הצפונית, לנסות להגיע להסדרה ואם לא להתכונן להכרעה.
הרחשים על מו"מ שהוא מנהל עם החרדים מעוררים בו גיחוך. הוא מדבר עם החרדים ומכבד אותם, אבל אין שום סיכוי שיסכים לדיל כזה או אחר או לקומבינה. צה"ל זקוק לעשרת אלפים לוחמים נוספים ואת הצורך הזה אי אפשר יהיה לספק בשום קומבינה. ההחלטה של גלנט היא להישאר ממוקד במטרות האסטרטגיות, העיניים רק על הכדור הזה. הוא לא יעשה שום דבר כדי למנוע את פיטוריו או לשאת חן בעיני מאן דהוא (או דהיא). בכל שאלה או החלטה הוא יבחר בזו שטובה למדינה. קלה כחמורה.
ליברמן בדק ודחה, בליכוד דווקא רוצים מיזוג: פרטים חדשים על המו"מ עם סער
מה זה אומר לגבי סיכוייו להשאר בתפקיד שר הבטחון? מה שהוא אומר לאנשיו זה ש"זה לא מעניין אותי". הוא מבין את גודל השעה, את המצב המסובך מאוד אליו נקלעה ישראל, את הסיכונים העצומים הגלומים בו ואת הפעולות הנדרשות כדי לצאת ממנו. כל אלה, הוא אומר, הרבה יותר חשובים מגורלו האישי.
ואיך אני מודד עכשיו את הסיכוי שגלנט אכן יפוטר לטובת גדעון סער? 55-45 לטובת התגשמות המהלך. כלומר נטיה קלה לטובת החלפתו של גלנט בסער. מה שאנשי סער מספרים זה שהדיל בינו לבין נתניהו סגור וגם לוח הזמנים מוכר לראש הממשלה: זה צריך לקרות עד יציאתו של נתניהו לניו-יורק בשבוע הקרוב. ההחלטה היא של ביבי ובני ביתו.