יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, הצהיר לאחרונה לא אחת כי בכוונתו להביא לסגירת תאגיד השידור הציבורי החדש והיום (שלישי) הוא גם מקיים. ביטן הגיש למזכירות הכנסת הצעת חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי, מהלך שלטענתו יחסוך בפועל כ-1.8 מיליארד שקל לקופת המדינה.



הצעת החוק של ח"כ ביטן באה לבטל את חוק השידור הציבורי הישראלי מ-2014, שקבע כי רשות השידור תפורק ובמקומה יקום תאגיד השידור הציבורי. ביטן מבקש להחזיר לתוקף את חוק רשות השידור הישן, שהתקבל עוד ב-1965, אבל בהתאמות הנדרשות הכוללות התייעלות והתחדשות.



בדברי ההסבר להצעת החוק כתב ח"כ ביטן כי בחלוף שנתיים מקבלת חוק תאגיד השידור הציבורי התברר כי הוא אינו ישים ואינו כלכלי כפי שסברו תחילה, אלא הוא אף בעל עלויות גבוהות, שכן עלות פיטורי עובדי רשות השידור - הכוללת את פיצויי הפיטורים ותנאי הפרישה של העובדים הנוכחיים - עומד על למעלה ממיליארד שקלים.



 משרדי רשות השידור. צילום: אבשלום ששוני
משרדי רשות השידור. צילום: אבשלום ששוני



ח"כ ביטן טוען כי מבדיקה כלכלית שערך עולה כי בתוספת מאות מיליוני השקלים שיידרשו לפתיחת התאגיד החדש, הצעת החוק שלו צפויה לחסוך בפועל כ-1.8 מיליארד שקלים מתקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2017-2016.



יושב ראש הקואליציה מציע על כן כי רשות השידור תמשיך לשדר אקטואליה ותוכניות בענייני היום ברשת ב', בטלוויזיה ובאינטרנט, וקול ישראל ימשיך לפעול בשורה של אפיקים, הכוללים בין היתר את רשת ב', רשת ג', ערוץ 88, קול המוסיקה, ותחנות רדיו בערבית, רוסית ואמהרית. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי ערוץ 33, המשדר כיום בעיקר שידורים חוזרים ושידורים בשפה הערבית, יהפוך לערוץ יצירה ישראלית, בו ישודרו הפקות מקור מתחום הדרמה והדוקו לעידוד היצירה הישראלית.



עם זאת, ח"כ ביטן, הנמצא בביקור עם נשיא המדינה ראובן ריבלין באוקראינה, אמר ביחס להצעת החוק, כי "עדיין לא מובטח רוב להצעת החוק לביטול השידור הציבורי. הסיכויים הם כרגע 40% בלבד, משום ששר האוצר משה כחלון מתנגד לה. אם הקואליציה לא תתמוך אין בכוונתי לקדם את ההצעה".

כולנו מתנגדת למהלך


כזכור ערב יציאת הכנסת לפגרת הקיץ סוכם על דחייה בהפעלת תאגיד השידור הציבורי לתקופה שבין ינואר לאפריל 2017. יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן אמר בשבוע שעבר למעריב כי סיעת כולנו מתנגדת לסגירת תאגיד השידור הציבורי החדש וכי יש לכבד את הסיכום על הפעלתה שהושג בין שר האוצר, משה כחלון, ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.



ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומנם אומר כי הצעת החוק של ח"כ ביטן לא תואמה איתו אך לא הסתיר את ביקורתו על התאגיד החדש ואף שאל באחד הראיונות שהעניק השבוע בניו יורק לערוץ 10 מה יקרה עם אנשי שוברים שתיקה ישתלטו על התאגיד החדש.



בנימין נתניהו ואבי ניסנקורן. צילום: קובי גדעון, לע"מ
בנימין נתניהו ואבי ניסנקורן. צילום: קובי גדעון, לע"מ



חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לחופש הביטוי והעיתונות, התייחסה להצעת החוק של ח"כ ביטן ואמרה כי "ביטן לא היה עמל על חוק כזה בלי אישורו של הבוס".



סבטלובה הוסיפה: "נתניהו סולל בנחישות את דרכו לחיסול השידור הציבורי. כנראה שהזכות למידע חופשי היא מותרות לדעתו, במיוחד לאחר שללא בושה הגיש עתירות נגד הממונה על חופש המידע ונלחם נגד כל מה שמסכן את שליטתו במידע שמתפרסם".



חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) תקף גם הוא את נתניהו ואמר כי "ביטן הוא רק השליח, המשחק האכזרי בתאגיד השידור ושאר האיומים על כלי תקשורת לא היו מתאפשרים ללא ידיעתו וללא הסכמתו של ראש הממשלה, המנצח על מהלך רחב של השתקת הביקורת נגדו".



רוזנטל הדגיש כי "לכל פארסת התאגיד יש מטרה אחת - להחליש את השידור הציבורי הקיים ולשמרו בגסיסה, תוך בלימת התחזקותו של התאגיד החדש . יש פה ניסיון שקוף להפחיד עיתונאים ועובדים איכותיים מלעבור ולשפר את התאגיד החדש. לא יעזרו כל ניסיונות הסרק של נתניהו וחבורת החנפנים שלו".



מכאן, תאגיד השידור הציבורי, נמסר, כי "לאחר אין ספור דיונים בכנסת ובממשלה קבע המחוקק כי יוקם תאגיד שידור ישראלי חדש במקום רשות השידור, שיספק לאזרחי ישראל שידור ציבורי יעיל, איכותי, עצמאי ופלורליסטי. אנו ממשיכים ונערכים לשידור בינואר 2017 על פי תוכנית העבודה ועל פי החוק".