גדעון סער בביקורת על שקד: "מסוכן להתווכח כל יום מחדש על כללי המשחק"

"השאלה היא לאן רוצים להגיע", אמר סער. "אם המטרה היא שצד אחד יכתיב 100 אחוזים (מהמינויים) אז בשביל מה צריך ועדה של תשעה? התוצאה היא שבסופו של דבר לא יהיה לנו בית משפט מגוון, אלא על פי רוב מזדמן כזה או אחר. דווקא הדרך שמחייבת הידברות, הסכמה ופשרות, משהו שנהיה יותר ויותר קשה בחברה הישראלית, היא זו שמבטיחה בית משפט עליון יותר מגוון, שמתמנים אליו אנשים עם תפיסות שונות והוא זוכה לתמיכת הציבור הרחב. בית המשפט העליון צריך להיות הטרוגני ולשקף מגוון של דעות והשקפות".

אם השרה תשנה את החוק היא תוכל למנות ארבעה שופטים לפי רצונה, ברוב רגיל
"אני לא בטוח בזה", השיב סער, "כי גם הנציגות הפוליטית בוועדה, השר משה כחלון, הוא לא בהכרח רואה בנושא הזה את הדברים בדיוק כפי שרואה שרת המשפטים. הרי מי שהיום יש לו רוב, מחר אין לו רוב. אם מתחלף הייצוג של לשכת עורכי הדין, מיד הרוב מתהפך. 

היא בעצם אומרת, מה שווה כל בית המשפט העליון הזה אם אנחנו לא שולטים בו
"היא בכל מקרה תשפיע, כי גם בלעדי האגף שמייצגת השרה שקד, אי אפשר למנות אף אחד. בעצם, גם השרה שקד וגם נשיאת העליון השופטת נאור וגם הנציגות של לשכת עורכי הדין בוועדה, כולם חייבים להגיע להסכמה, כי אף אחד מהם לא יכול להגיע לרוב של שבעה".

האם שקד מנסה ללחוץ על בית המשפט העליון כדי שיכריע על דחייה נוספת בפרשת עמונה?
 לא ייתכן שכל מה שקורה בשגרת היום יום יביא לביטול רפורמה שעברה בכנסת ברוב עצום רק לפני כמה שנים. אנחנו מדינה בת עוד מעט 70 שנה ועדיין מתווכחים מה מותר לבית המשפט העליון ומה מותר לכנסת. מאוד מסוכן כל יום מחדש להתווכח על כללי המשחק. חייבים להגיע לכללים מקובלים ומוסכמים. אני ממליץ לשרת המשפטים ליזום את חוק יסוד החקיקה, שפעם אחת ולתמיד יקבע את כללי המשחק ויפסיק את החיכוך הזה. יהיה ברור בדיוק מה הסמכויות של בג"ץ והיכן הכנסת יכולה לגבור עליו בחקיקה גוברת".

"בלי קשר, אני חושב שיש טעמים לדחות את הפסיקה בפרשת עמונה", ציין סער. "בנסיבות המדיניות, כאשר יש חשש של הממשלה שלנו, מדברים שעלולים לקרות במועצת הביטחון ובזירות אחרות, בתפר שבין הבחירות בארצות הברית בנובמבר לכניסת הנשיא החדש לבית הלבן בינואר, לאו דווקא כדאי להגיע לפתרון. יש טעם שהפתרון יגובש לאו דווקא בתקופה הרגישה הזאת".